בסוף השבוע האחרון חולקו הפרסים הצבעוניים ביותר בעולם המדע, הלא הם פרסי ה”איג נובל”. הפרסים האלה מחולקים מדי שנה לעשרה מחקרים הזויים במיוחד, כאלה שמעלים תהיות איך אנשים העלו בדעתם מחקר כזה. עם זאת, מאחורי כל פרס יש אמירה מסוימת, או כמו שמארגני הפרס אמרו “אלו פרסים שגורמים לך לצחוק, ואחר כך גורמים לך לחשוב”.
השנה לדוגמה, חולק לראשונה פרס איג נובל בתפיסה. זהו אחד התחומים החשובים והמעניינים במדעי המוח, שמנסה להסביר כיצד אנחנו תופסים את העולם, ומדוע נוצרות אשליות שונות. אלא שהאיג נובל חולק למחקר של חוקרים יפנים אשר גילו כי אם מסתכלים על אובייקט מסוים כשאנחנו מכניסים את הראש הפוך בין הרגליים, אנחנו רואים אותו קטן יותר (בעוד שכשמסתכלים עליו סתם הפוך, זה לא קורה). אין ספק שזה מחקר מוזר מאוד (ואגב, קריאת המאמר מעלה קצת ביקורות עליו), אבל בכל זאת, זו תופעה שמעניין לדעת את הסיבה לקיומה. מה קורה במוח שהופך את ההסתכלות המאוד מוזרה הזו לשונה?
פרסי איג נובל אחרים חולקו בתחומים אחרים שקשורים להתנהגות, כמו פסיכולוגיה, פרס אותו קיבלו חוקרים ששאלו שקרנים כל כמה זמן הם משקרים, וניסו להסיק מכך כל מיני מסקנות על יכולת השקר שלהם. רבייה, ששם חוקר מצרי הראה שחולדות שלובשות מכנסים מפוליאסטר מקיימות פחות יחסי מין מחולדות שלובשות מכנסיים מצמר, וביולוגיה, פרס שהוענק לשני אנשים, אחד שחי תקופה ממושכת ביער כשהוא מתחזה לגירית וללוטרה, והשני שבנה לעצמו רגליים תותבות נוספות ונסע להרים לחיות כעז בין העזים, על מנת להבין כיצד הן מתנהגות.
כמובן, קשה שלא לפספס את פרס האיג נובל בכימיה, שהוענק השנה לחברת פולקסווגן, שהשנה נחשפה הונאת ענק שבה הייתה מעורבת בנוגע לתקנות פליטת המזהמים. המארגנים נימקו את החלטתם בכך שהחברה “פתרה את הבעיה של פליטת מזהמים מוגזמת של כלי רכב על-ידי כך שייצרה באופן אוטומוטי ואלקטרומכני פליטת מזהמים פחותה בכל פעם שהמכוניות שלה נבדקו”. 
הפרסים המשעשעים הללו הן רק הטעימה הראשונה, כי יותר מכל, הם מזכירים לנו שבעוד שבוע וחצי יתחילו ההכרזות על פרסי הנובל לשנת 2016. האם נראה השנה זוכה באחד הפרסים שמגיע מתחום מדעי המוח?
עוד פרטים על האיג נובל של השנה, ואף לינקים למאמרים הזוכים, אפשר למצוא בקישור המצורף
