אורגזמה בכפות הרגליים – זה דבר אמיתי

גברת א’, הולנדית בשנות החמישים לחייה, ניגשה נבוכה לרופא עם תלונה מאוד יוצאת דופן: בערך חמש-שש פעמים ביום היא חווה אורגזמה בכף רגלה השמאלית. שמעתם נכון, גירוי באזור מסוים בכף הרגל שלה יכול לגרום לה לפורקן מיני. את האורגזמה עצמה היא מרגישה בעיקר ברגל ופחות באיבר המין. הסיפור הזה, עד כמה שהוא נשמע מוזר, התרחש במציאות, והוליד תסמונת חדשה לעולם הרפואה: תסמונת אורגזמת כפות הרגליים.

הרמז הראשון אולי להבנת התסמונת נמצא בחוט השדרה שלנו, שאחראי בין היתר על העברת תחושות מהגוף למוח. יש חפיפה בין אזורים שמקבלים מידע מאיברי המין לאלה שמקבלים מידע מהרגליים. מעבר לכך, האורגזמה הנשית מתבטאת גם בכפות הרגליים. בעת האורגזמה נשים רבות מקשיתות את רגליהן, מכווצות את השרירים ואת הבהונות. גם אצל חתולות, למשל, אורגזמה גורמת למתיחת הרגליים האחוריות, אך לא הקדמיות.

מספר שנים לפני שהסיפור מהולנד התפרסם, א’ עברה ניתוח לכריתת כיס המרה. הניתוח הסתבך ובעקבותיו היא נזקקה להנשמה מלאכותית למשך שלושה שבועות. כשא’ השתחררה מבית החולים היא התלוננה על תחושה מוזרה ברגל. היא לא נעלמה, אלא התפתחה והלכה עד שהחלו האורגזמות. לאורך אותה תקופה היו לא’ חיי מין סדירים עם בעלה והפורקן המיני שנהגה לחוות במסגרתם היה רגיל (אם כי לעיתים התחושה כן גלשה אל הרגל). מצד שני, אורגזמות הרגל שהחלו להופיע באופן ספונטני במהלך שגרת היום פגעו משמעותית באיכות חייה.

הרופאים שלחו את א’ לבדיקת MRI ולבדיקת EMG כדי לבדוק את השרירים והעצבים באזור כף הרגל. הבדיקות היו תקינות. שכשהם ניסו לגרות חשמלית את העצבים שמעבירים מידע מהרגליים לחוט השדרה – האורגזמה הופיעה שוב. כלומר העצבים הללו כן הצליחו לגרום לפורקן המיני. לכן, בהסכמתה של א’, הרופאים ביצעו שני טיפולים שבהם דוכאה פעילות העצבים הסוררים ובעקבות כך האורגזמות נעלמו כליל (לפחות ככל הידוע לנו היום).

לא ברור מה קרה אצל א’ שהוביל לאורגזמות הספונטניות המוזרות, אבל אפשר לשער שבמהלך הניתוח שהסתבך התרחשה איזושהי פגיעה עצבית או שהדבר התרחש בעת שהיתה מונשמת (מחסור בחמצן עלול לגרום למותם של תאי עצב). ההשערה של הרופאים קשורה לתופעה מוכרת אחרת במערכת העצבים: אזורים שונים בחוט השדרה מקבלים מידע מאזורים שונים בעור שלנו, אבל גם מהאיברים הפנימיים שלנו. לרוב אין שם תחושה משמעותית, אבל במקרים מיוחדים זה יכול לקרות. מכיוון שהמידע משני המקורות מגיע לאותם אזורים בחוט השדרה, לפעמים יכולה להיווצר “טעות בזיהוי”. זו הסיבה למשל שבגללה התקף לב יכול להוביל לכאבים ביד ובכתף שמאל – המידע מהלב נכנס לחוט השדרה באותו האזור שבו נכנס גם המידע מיד שמאל.

הרופאים של א’ האמינו שבעקבות האשפוז חלק מהעצבים שאחראיים על תחושה בכפות הרגליים שלה נפגעו. הפגיעה הזו הובילה לשינוי בשיווי המשקל באזור מסוים בחוט השדרה, הרגיל לקבל מידע גם מכפות הרגליים וגם מאיבר המין, וכעת עיקר המידע שלו מגיע מהמקור השני. עם הזמן העצבים מהרגליים התחדשו, אבל הפגיעה בשיווי המשקל העצבי גרמה למוח להתייחס למידע שמגיע מכפות הרגליים כמידע שמגיע מאיבר המין. ומכיוון שגירוי חזק של איבר המין יכול לגרום לאורגזמה, מגע חזק בכף הרגל גרם ליצירת פורקן מיני.

בעקבות המקרה של גברת א’ הגדירו הרופאים את התופעה כ”תסמונת אורגזמת כפות הרגליים”, ואף ניסו באופן אקטיבי לחפש מקרים נוספים של נשים במצב דומה. היקף התופעה כלל אינו ברור, משום שמאז פרסום המחקר על המקרה של א’ עבר כמעט עשור ובפרק זמן זה לא התפרסמו מקרים נוספים. שאלה אחרת היא אם התסמונת יכולה להסביר את הקשר בין רגליים למיניות. יש הרי אינספור התייחסויות לרגליים כגורם למשיכה מינית ופטישיזם. האם מדובר רק בתופעה חברתית או שמא המשיכה המינית לרגליים מעוגנת בדרך שבה מערכת העצבים שלנו בנויה?

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן