שאלות ותשובות על יתושים

הקיץ הוא שיא עונת החגיגות ליתושה הארץ-ישראלית הממוצעת. אנחנו גם הוזמנו למסיבה, אבל בתור המנה העיקרית, דבר שלא מסב לרובנו הנאה גדולה. באופן לא מפתיע, מדעי המוח קשורים ללא מעט נושאים שמעניינים אותנו בכל הנוגע ליתושים. אנצל את הפוסט הנוכחי כדי לדבר עליהם.

כיצד היתושים מזהים אותנו?

כמונו, גם ליתושים יש חושים, ועם הזמן הם פיתחו מומחיות בשימוש בהם כדי לזהות בני אדם באופן ספציפי. החוש המרכזי שבו הם משתמשים הוא חישת פחמן דו-חמצני (חוש שלא קיים בבני אדם). כשאנחנו נושמים אנחנו פולטים פחמן דו חמצני. יתושים מסוגלים לזהות שינויים בריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר בצורה מאוד מאוד טובה, גם אם הם במרחק רב, וכך הם מתבייתים עלינו. בנוסף, יש להם חישת טמפרטורה מפותחת והם נמשכים לחום הגוף שלנו, ומשתמשים גם בחוש הריח כדי לזהות חומרים מסוימים שאנחנו מפרישים מהגוף.

האם יש ליתושים העדפה לעקוץ בני אדם מסוימים יותר מאחרים?

כן, בהחלט. מי שפולט יותר פחמן דו חמצני או חום גוף רב יותר ימשוך אליו יותר יתושים, לכן אנשים במשקל יתר, נשים בהריון ואפילו מי ששתה הרבה אלכוהול יסומן כמטרה על ידי המזמזמים הרעבים. ישנם לא מעט מחקרים שמוצאים קשר בין גורמים נוספים כמו המטען הגנטי שלנו, חיידקים שונים שחלקנו נושאים על העור והם מושכים או דוחים יתושים, ומסתבר שגם לסוג הדם שלנו. רובנו מפרישים אנטיגנים שדרכם ניתן לזהות מה סוג הדם שלנו. מסיבה מסוימת, יתושים יעדיפו לעקוץ בני אדם שאותם הם זיהו כבעלי סוג דם O יותר מכל השאר. האם זה אומר שיש דבר כזה “דם מתוק”? שאלה טובה, נצטרך לחכות ולראות מה מחקרים יעלו בחכתם בעתיד.

למה העקיצות של היתושים מגרדות?

התשובה המפתיעה היא שהן לא, נהפוך הוא, ברגע העקיצה היתושה מפרישה חומרים שגורמים לאלחוש כדי שלא נרגיש את המגע ונאפשר לה לשאוב את הדם.
הגירוד הוא תוצאה של תגובה של הגוף שלנו לעקיצה. מערכת החיסון מתגייסת לאזור הפגוע וכחלק מהתגובה שלה היא מפרישה היסטמין, שגורם בין היתר להרחבת כלי הדם (ולכן עקיצות נראות אדומות), אבל גם מגרה את סיבי העצבים התחושתיים שנמצאים בסביבה, ולכן אנחנו חשים צורך לגרד. או בקיצור, זה לא הם, זה אנחנו.

למה הזמזום של היתושים מעצבן כל כך?

הזמזום שאנחנו שומעים הוא לא שיר שהיתושים שרים, אלא רעש לוואי שנוצר על ידי הכנפיים כשהם עפים (ולכן יתושים לא מזמזמים כשהם סטטיים). ייתכן מאוד שלאורך האבולוציה תפתח איזשהו מנגנון במוח שמקשר את הזמזום עם תחושה לא טובה, כדי שנלמד להימנע לשהות באזור בו נמצאים יתושים. סביר להניח גם שחוש השמיעה שלנו רגיש במיוחד לתדר הצליל של הזמזום כדי שנוכל לזהות אותו ולהישמר מעקיצות.
התופעה הזו קיימת בלא מעט מקומות בטבע. כך למשל עטלפים שונים רגישים לתדרי הצלילים של החרקים שאותם הם אוכלים, והם שומעים צלילים בגובה הזה הרבה יותר טוב מאשר צלילים שהם מעט גבוהים יותר או נמוכים יותר. אז גם אם לעתים אנחנו מרגישים שהזמזום הוא נורא ואיום, צריך לזכור שלתחושה הזו יש מטרה טובה.

מאחל לכולכם המשך קיץ נעים ונטול עקיצות.

(את הפוסט תוכלו למצוא גם בדה-מרקר)