האם מנגנון שקורה בתאים הקטנים שבגופנו יכול להיות המפתח למלחמה בהזדקנות המוח?

יש לנו זוכה! לפני כשעה קלה הודיעו מסטוקהולם כי יושינורי אוסומי מאוניברסיטת טוקיו שביפן זכה בפרס הנובל הראשון שחולק השנה, פרס הנובל בפיסיולוגיה ורפואה, על תגליותיו בתחום המכניזם של אוטופגיה.

אוטופגיה משמעותה ביוונית “אכילה עצמית”. זהו תהליך מרתק שקורה בתאי הגוף שלנו. התאים יכולים לסמן חלבונים או אברונים שנמצאים בתוכם, להקיף אותם ולשלוח אותם לפירוק. לתהליך הזה יש חשיבות רבה בין היתר בסילוק פולשים ומזהמים (כך למשל התאים בגוף שלנו מתמודדים עם חיידקים היוצרים מחלות שונות כמו שחפת), בהשמדת אברונים פגומים בתא (שאחר כך יוחלפו באברונים תקינים), וגם במחזור חומרים לצורך קבלת אבני בניין חיוניים בתנאים קשים (כך למשל חלבונים פחות שימושיים מפורקים בתנאי רעב לחומצות האמינו שמרכיבות אותן כדי לתרום להשרדות התא).
מחקרו של אוסומי היה חשוב מאוד להבנת המנגנון שבו התהליך קורה, הוא גילה חמישה עשר גנים חשובים שבלעדיהם התהליך לא יכול להתקיים.

ומה בין התהליך הזה, שנראה כל כך מיקרוסקופי וקטן, לבין מדעי המוח?
מחלות הניוון העצביות הן מחלות בהן תאי מוח מתנוונים ומתים, והפגיעה שנוצרת במוח בעקבות כך יוצרת פגיעה בתפקוד שלנו. המחלות הללו, שבמפורסמות שבהן ניתן למצוא את האלצהיימר הALS והפרקינסון, מעסיקות רבות את עולם המדע. חלקן הגדול מופיעות לרוב בגילאים מבוגרים. נהוג לחשוב שכאשר המוח מזדקן, התאים יכולים להתמלא בחומרים שרעילים להם ובכך לגרום להם למות. תהליך האוטופגיה הוא נשק חשוב במלחמה בכל אותם חומרים שרעילים לתאים, משום שהוא מסוגל לפרק אותם במהירות במקום לתת להם להרוג את התאים.
ואכן, נראה שפגיעה בתהליכי אוטופגיה גורמת להזדקנות מהירה של תאים ופגיעות מסוימות בתהליך הזה קושרו כבר למחלת הפרקינסון.

פריצת הדרך של אוסומי הובילה להבנה יותר טובה של המנגנונים הללו. ומי יודע, אולי בעתיד נוכל לנצל את הידע החדש שצברנו כדי לפתח תרופות שישפרו את תהליכי האוטופגיה בתאים, ובכך יצליחו לעכב את הזדקנות המוח.

(פורסם ב-.3.10.16)

אוסומי (צילום: Bengt Nyman)