פרויקט שאפתני ירצף את הגנום של כל יצור חי, ועשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת

כל תא שבכל יצור חי מכיל דנ”א. אלה מולקולות שמכילות את ההוראות כיצד לבנות ולתחזק את הגוף שלנו. לכן, ככל שאנחנו לומדים להבין טוב יותר “מה כתוב” בדנ”א שלנו, כך גדלה ההבנה שלנו את עצמנו. אנחנו יכולים לזהות ולהתמודד עם מחלות, להבין מה הסיכוי שתכונה מסוימת תועבר לילדים שלנו, ואפילו ללמוד על העבר של המין האנושי דרך שינויים גנטיים.

כשהוקם פרויקט הגנום האנושי ב-1990, שבו צוותים רבים מכל רחבי העולם עמלו יחד כדי לרצף בפעם הראשונה את הדנ”א האנושי כולו, הפרויקט נראה שאפתני מאוד. עם זאת, הוא הגיע לכדי סיום מוצלח כעבור 13 שנה. מאז, פרויקטי ענק שבהם המוני מדענים מכל רחבי העולם משלבים כוחות בתקציבי עתק כדי להתמודד עם בעיה שגדולה על החוקר הבודד נהפכו להיות דבר מוכר ומבורך בעולם המדע. החל ממאיץ החלקיקים הענק ב-CERN ועד לפרויקטי ענק בחקר המוח, כמו “פרויקט המוח האנושי” של האיחוד האירופי ויוזמת BRAIN של ארה”ב.

הפעם אני רוצה לספר לכם על מגה-פרויקט חדש שהחל בסוף 2018, ושמו Earth BioGenome project. בפרויקט הגנום האנושי הושקעו 5 מיליארד דולר כדי לרצף גנום אחד מתחילתו ועד סופו. ואולם מאז הטכנולוגיה השתפרה, והידע שלנו בגנטיקה השתפר ביחד איתה. כיום, כדי לרצף גנום, לא דרושים יותר מכמה מאות דולרים. זה מאפשר למובילי הפרויקט להעמיד מטרה שאפתנית: לרצף את הגנום של כל יצור חי בעל גרעין שמוכר לאנושות כיום – כל בעלי החיים, כל הצמחים, ואפילו כל הפטריות והאצות שקיימות בעולם.

מדובר סה”כ במליון וחצי מינים, שמתוכם רק 3,300 מינים רוצפו עד היום, כך שיש עוד עבודה רבה בפתח. לצורך כך התכנסו צוותים מכל רחבי העולם – מבריטניה וארה”ב ועד ברזיל וסין. ההשקעה הכוללת בפרויקט מסתכמת ב-4.7 מיליארד דולר, סכום דומה לזה שהוקדש לפני שלושה עשורים לריצוף של גנום אחד בלבד. הפרויקט לקח תחת חסותו פרויקטים קטנים יותר שמתמחים באוכלוסיות כמו חרקים וציפורים. המידע כולו יאוחסן ויונגש לציבור במאגר מידע ענק שצפוי להכין יותר נתונים ממה שקיימים במאגרי המידע של טוויטר או של יוטיוב.

לפרויקט הזה יכולות להיות השלכות חשובות על המון תחומים. בראש ובראשונה, בתחום הרפואה. הרי בעלי חיים שונים מוצאים פתרונות טובים להתמודדות עם מחלות. כבר כתבתי כאן באחרונה כיצד הגנטיקה של האייל יכולה לעזור לחוקרי סרטן, ומדוע אנשים שסובלים מיתר לחץ דם תולים כיום תקוות בגן אחד שנמצא בג’ירפה. מי יודע מה עוד נגלה כשהמידע הגנטי של כל המינים יהיה זמין לנו?

לפרויקט יש השלכות סביבתיות חשובות מאוד. לפי הערכות, עד סוף המאה ה-21 ייכחדו כמחצית מהמינים שקיימים כיום על כדור הארץ. אבל ידע גנטי על כל אחד מהמינים האלה יעזור לנו להיאבק בהעלמותם. למשל, על ידי שיבוט של פרטים חדשים שיגדילו את המגוון באוכלוסייה, ואולי גם באמצעות השבה לחיים של בעלי חיים שנכחדו. זה לא מדע בדיוני, אלה דברים שגנטיקאים עובדים עליהם וזוכים בהם ללא מעט הצלחות.

גם בתחום המזון הפרויקט יכול להביא בשורה חדשה. 75% מהאוכל שלנו מבוסס בסך הכל על 12 יבולים שונים. כיום, כשאוכלוסיית העולם גדלה והמשאבים מדלדלים, אנחנו נמצאים במאבק מתמיד למציאת פתרונות להאכיל את כל הפיות שלנו – בפרט כשההתחממות הגלובלית מסכנת את הגידולים. היכרות עם הדנ”א של המזון שלנו עשויה להיות משמעותית לתעשית המזון, ויכולה לשפר ולהשביח אותו.

וכמובן, קיים הפרט אחד קטן שלא קשור לתועלת למין האנושי, זה שכנראה לא הופיע במצגות של מובילי הפרויקט כשניסו לגייס תקציבים: הסקרנות ללמוד דברים חדשים. כי בסופו של דבר, אם יהיה לנו דנ”א מכל יצור חי בעל גרעין על פני כדור הארץ, נוכל ללמוד מהי מידת הקרבה בין יצורים חיים שונים, להבין את הקשר בין מינים שונים ולגלות פרטים חדשים על אורח החיים של חיות וצמחים שאנחנו לא מצליחים להבין רק מהתבוננות בהם, כי הדנ”א יספק לנו “מבט מבפנים”. בעיני, היכולת ללמוד דברים חדשים על המקום שבו אנחנו חיים ועל היצורים שאיתם אנחנו חולקים את העולם הזה חשובה לא פחות מהמטרות הגדולות שלשמן הפרויקט הוקם.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן

הכתבה שלי פורסמה גם בדה-מרקר

מעבדה לריצוף דנ”א
צילום: Thomas Peter/רויטרס
חקלאית באמזונס. 75% מהאוכל שלנו מבוסס בסך הכל על 12 יבולים שונים
צילום: BRUNO KELLY/רויטרס