הפוסט הקודם בפינת #מה_ההבדל, שעושה סדר במונחים מדעיים מבלבלים, עסק בנמרים וטיגריסים ועשה די הרבה רעש. אבל רבים מכם שמתם לב להערת אגב קטנה שנתתי שם, וביקשתם שארחיב עליה. אז במיוחד בשבילכם, פינה חדשה על פנתרים שחורים.
נתחיל מהסבר מה זה בכלל פנתר. רבים חושבים שפנתר הוא מין ממשפחת החתוליים, ושכמו שיש אריה, נמר, וטיגריס, יש גם פנתר. אלא שפנתר הוא לא מין בודד, הוא בעצם סוג, כלומר קבוצה שמכילה בתוכה כמה מינים של בעלי חיים שהם קרובי משפחה. בעלי החיים שנמצאים תחת הסוג פנתר הם אריה, נמר, טיגריס, יגואר ונמר השלג (שאגב, קרוב יותר אבולוציונית לאריות מאשר לנמרים). כן כן, זה אומר שאריות ונמרים הם בעצם פנתרים. מה שמייחד את כל מיני הפנתרים משאר משפחת החתוליים הוא שרק להם יש את המבנים האנטומיים שמאפשרים להם לשאוג (אם כי נמר השלג לא משתמש בו, אבל השאר שואגים בהחלט), אף חתול גדול אחר לא מסוגל לשאוג.
אז יש חמישה מינים שנכללים בתוך הסוג “פנתר”, וכמו ששמתם לב, אף אחד מהם הוא לא “פנתר שחור”. זאת כי אין באמת מין כזה שנקרא “פנתר שחור”. פנתרים שחורים הם פשוט פרטים (חיות בודדות, לא מינים) של פנתרים שנראים שחורים. אפשר לראות את זה ביגואר ובנמר. זה קורה בגלל מוטציה במלנין, אותו פיגמנט שמופיע גם בעור שלנו וגורם לחלקנו להיות כהים יותר מאחרים. אבל גם הנמרים השחורים הם עדיין נמרים, ולא מדובר במין שונה של נמרים, פשוט בפרטים כהים יותר (וכן, זה גם אומר שיכולים להיות שני נמרים קרובי משפחה שאחד יהיה שחור והשני לא).
האמריקאים אפילו מבלבלים את העניינים הרבה יותר. הם משום מה קוראים לפומה “פנתר”. כך שאם שמעתם על הפנתרים של פלורידה, מדובר בכלל בפומות. הפומות הם סוג נפרד לגמרי מהסוג פנתר, ומכילות מיני פומות שונים שאף אחד מהם אינו מוגדר כפנתר, ולכן למשל הם לא יכולים לשאוג. הבלבול הזה גורם להרבה אמריקאים להאמין ש”פנתר שחור” הוא בכלל מין של פומה. אבל לא רק שזה לא נכון, אין נכון להיום שום עדות לקיומה של איזושהי פומה שחורה, ולא בטוח שהמוטציה במלנין שהופכת יגוארים ונמרים לשחורים קיימת בפומות. כך שאם אתם חושבים שכל סיפור הפנתרים מבלבל מספיק, תגידו תודה שאתם לא אמריקאים.
ומה לגבי בגירה מספר הג’ונגל? בהנתן שהספר נכתב על הודו, שבה יש נמרים אך אין יגואר, הגיוני להסיק שהפנתר השחור שהציל את מוגלי הוא בעצם נמר. שזה משעשע כי הרע בסיפור הזה הוא בכלל טיגריס, ושלא תעזו להתבלבל ביניהם.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
