אנטילופה מלחכת עשב להנאתה בערבות האפריקאיות הגדולות, כשלפתע מגיח מבין השיחים אריה רעב, שלא אכל כבר יומיים. האנטילופה מרגישה את חרב דמוקלס מעליה, חייה נתונים בסכנה, ועליה לגייס את כל כוחותיה כדי לברוח מהאריה במהירות האפשרית, ולהציל את עצמה. אלא שבמקום להימלט על נפשה, האנטילופה נעמדת מול האריה ומתחילה לנתר במקום, ניתורים גבוהים במיוחד. כל ניתור כזה דורש ממנה המון אנרגיה, ונראה שזה ממש לא הזמן בשביל להעלות כזה מופע. מדוע האנטילופה מתנהגת כך?
לחוקר הישראלי אמוץ זהבי – מחוקרי הטבע החשובים בתולדות המדינה – היה הסבר לתופעה המשונה. זהבי ייסד יחד עם עזריה אלון את החברה להגנת הטבע, אך בקהילה הבינלאומית הוא מוכר בזכות אותו הסבר, הידוע בשם "עקרון ההכבדה". ההשערה של זהבי לא התקבלה מיד עם פרסומה, והיא שנויה במחלוקת גם היום. עם זאת מדובר בהשערה מעניינת מאין כמותה שיכולה להסביר לא מעט התנהגויות בעולם החי, וגם מופעים שונים של התנהגות שרווחת בקרב בני אדם.
בעלי חיים מעבירים מסרים זה לזה כל הזמן. כך, בקרב מינים רבים הזכר מסמן לנקבה שהוא יכול להיות פרטנר מושלם להתרבות וליצירת צאצאים חזקים שיבטיחו המשכיות גנטית, בין היתר בכך שהוא מפגין את כוחו ובריאותו. בעלי חיים ארסיים מסמנים לטורפים פוטנציאליים שלא כדאי להתקרב אליהם למשל באמצעות צבעי אזהרה בולטים. אך בטבע לא חסרים גם חקיינים. כאלה הם למשל הרחפניים, חרקים שנראים כמו צרעות אף על פי שהם אינם ארסיים.
חקיינות היא על פני הדברים פתרון מושלם להעברת מסרים, ובכל זאת היא אינה נפוצה כפי שניתן היה לדמיין. רוב המסרים שבעלי חיים מעבירים אחד לשני בטבע הם מסרים אמינים, אך נשאלת השאלה מה נותן להם תוקף? איך הטורף יכול לדעת שבאמת לא כדאי לו להסתבך עם טרף מסוג מסוים, ועדיף לו לחפש את מזונו במקום אחר? איך הנקבה יכולה לדעת שמאחורי החיזור המקסים עומד זכר שהוא באמת בריא?
כאן נכנס זהבי לתמונה. לפי עקרון ההכבדה, כדי שאות ייתפס על ידי הצד השני כאמין הוא צריך להיות יקר – למשל מבחינה אנרגטית – באופן שלא יותיר מקום לזייפנים. כלומר, האות צריך להיות כזה שרק פרט שלרשותו עומדים משאבים רבים יוכל להרשות לעצמו לבזבז אותם כדי להפיקו. אם נחזור לדוגמה של האנטילופה, הרי שכאשר היא קופצת מול האריה היא למעשה מסמנת לו עד כמה היא מהירה. הכושר הגופני שלה הוא גבוה עד כדי כך שאין לה בעיה לבזבז אנרגיה על קפיצות מול האויב – שמצדו מבין שכדאי לו לחשוב פעמיים אם לפתוח במרדף הזה, או לחפש לו טרף קל יותר. אלמלא היו לאנטילופה את היכולות הגופניות שהיא מציגה לראווה, היא לא הייתה מסוגלת לשלם את המחיר הכרוך במופע. כך, באמצעות אותה "הכבדה", היא מוכיחה לאריה שהכושר שלה אמיתי.
דוגמה מעניינת נוספת לעקרון ההכבדה היא מופע החיזור הרומנטי של הטווס. זנבו הארוך והמרהיב של הזכר אמנם מרשים את הנקבות, אך גם מכביד עליו ומקשה עליו לתמרן, מה שעלול להפוך אותו לטרף קל. לפי עקרון ההכבדה, הפרדוקס הזה הוא בדיוק העניין – באמצעות הזנב הטווס מסמל לנקבות שהוא מסוגל לשרוד מצוין למרות החסרונות, מה שבהכרח מעיד על היותו בריא וחזק. ובמילים אחרות: הפרטנר המושלם.
הטענה כי בעלי חיים מכבידים על עצמם בכוונה כדי לזכות בהצלחה אינה מובנת מאליה. הרעיון של זהבי הוא פורץ דרך, שכן לפי המחשבה האבולוציונית המקובלת, הברירה הטבעית הייתה אמורה לדאוג לכך שבעלי חיים שבוחרים אסטרטגיית חיים מכבידה פשוט לא ישרדו. זו גם הסיבה שבגללה הקהילה המדעית לא מיהרה לקבל את ההסבר באהדה. רק עשור וחצי מאוחר יותר, פרסם החוקר הסקוטי אלן גרפן מודל שהדגים בכלים של תורת המשחקים מדוע עקרון ההכבדה הוא הגיוני מבחינה אבולוציונית. עם הזמן ההשערה של זהבי זכתה ליותר הכרה בקהילה המדעית, והיא אמנם עדיין בויכוח, אבל מהווה הסבר הגיוני ללא מעט התנהגויות בעולם החי שאחרת קשה לנו להבין.
עקרון ההכבדה פועל גם עלינו, בני האדם, וניתן להסביר באמצעותו החלטות משונות כמו ההחלטה לרכוש מכונית יוקרה. ברוב המקרים, המכוניות האלה לא מצדיקות את ההשקעה, שכן מלבד מחירן ההתחלתי הן גם צורכות הרבה דלק ודורשות הרבה תחזוקה. כנראה שעבור רוב האנשים, יעיל בהרבה להשקיע את הכסף במכונית נוחה וחסכונית יותר ממותג סביר. אבל זה בדיוק העניין: כשבעליו של רכב יוקרה שכזה דוהר ברחוב וגורם לנו לסובב את הראש בשילוב של תדהמה ותמיהה, הוא מראה לנו שהוא כל כך עשיר עד שאין לו בעיה להוציא סכומי עתק רק כדי להחזיק רכב שבשום אופן לא מצדיק את ההשקעה. אם כך, במקום סמל סטטוס אפשר לראות בכך פשוט הכבדה.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן, רועי וקראט ותמר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל
טווס
הי יואבי, מסכימה לגמרי!
כנ"ל עם נעלי עקב… איפור… מותגים… בית מידות… ועוד כהנה וכהנה