אחד מקוראי הבלוג הסב את תשומת לבי לתחקיר של אמנון לוי (שאמור להיות משודר ביום חמישי הקרוב) שעוקב אחרי ילד ממג’דל שמס שלא דיבר כלל עד גיל שנתיים ולפתע החל לדבר באנגלית במבטא בריטי כבד (שפה שאף אחד מבני משפחתו לא דובר). התוכנית טוענת שמדובר בגלגול נשמות, אך האם יכול להיות לכך הסבר מדעי?
התשובה היא כן.
יש הרבה מאוד מקרים שונים של בעיות התפתחותיות, מאלף ואחת סיבות שונות, שגורמות לעיכוב בהתפתחות שפה. בלא מעט מקרים ילדים מתחילים להגיד מילים רק בגיל מאוחר מאוד כמו שנתיים או שלוש. על אף שמדובר במקרה לא נורמלי, הוא גם לא מאוד מאוד נדיר, ולא מדובר בנס רפואי, הילד יצטרך הרבה עזרה מהסביבה התומכת ומגורמים מקצועיים כמו קלינאי תקשורת כדי להתקדם ולפתח את השפה שלו.
אך איך אני מסביר את האנגלית הבריטית?
המוח שלנו, בשלבים הראשונים של החיים, מתוכנת כדי ללמוד שפה. חשבו על זה ככה, אנחנו בעצם רוכשים שפה מאפס מוחלט, בלי לדעת כלום על תחביר, אוצר מילים או אפילו צלילים, עד כדי רמת שפת אם, תוך שנים בודדות. בגילאים האלה המוח שלנו עובד קשה מאוד ולוקח כל שביב מידע משיחות שמתבצעות בקרבתנו, כדי לנסות להסיק ולהבין כיצד השפה בנויה. לכן הניחוש הראשוני שלי היה שמישהו בסביבתו של התינוק דיבר אנגלית (למשל אומנת, או שכנים), האמת, לא הייתי רחוק.
כשהייתי בקמבודיה לפני שנתיים, שהיתי במשך כמה ימים אצל משפחה בלב הג’ונגל. מלבד האח הגדול אף אחד מהנוכחים לא דיבר אנגלית, אבל הפעוט של המשפחה, שהיה בן שנתיים, אמר הרבה מאוד מילים שרירותיות באנגלית במבטא בריטי, לפעמים עם הקשר ולפעמים בלי. לאורך כל שהותי בבית המשפחה הוא צפה באופן קבוע בסדרה בריטית מפורסמת מאוד שלא הגיעה לארץ בשם Peppa Pig, ושאב מהפרקים את אוצר המילים והמבטא הבריטי. כשצפיתי בפרומו של אמנון לוי בעצמי קיבלתי פלאשבק מצחיק מאוד, הסיפור של הילד הדרוזי נראה זהה לחלוטין. מי שצפה בסדרה יזהה בנקל שהילד מנסה לחקות את דרך הדיבור של הדמויות, ושהמילים שהוא אומר הן מילים שיש עליהן דגש רב בסדרה או בחלק מהפרקים שלה (למשל “דינוזאור” הצעצוע האהוב של אחיו של פפה פיג). למעשה, הילד למד לדבר אנגלית בריטית בזכות פפה פיג.
הסיפור הזה בכל זאת יכול ללמד אותנו דבר חשוב על המוח: הוא מחזק את ההשערה של רוב מדעני המוח ששפת אם היא לא דבר מולד, אלא דבר נרכש. אם נחשף בתקופה הקריטית של ינקותנו באופן קבוע לשפה שונה לחלוטין מהשפה שאותה מדברים הורינו, נצליח ללמוד אותה למרות שאף אחד מאבות אבותינו לא דובר אותה. זו יכולת פנומנלית שיש לכולנו, וזה מראה לנו כמה המוח האנושי גמיש ומדהים.
אציין רק שהתוכנית תשודר רק ביום חמישי, כל מה שאמרתי פה על המקרה הבודד הזה מבוסס אך ורק על צפייה בפרומו שלה. ייתכן שבאמת מדובר במקרה מורכב הרבה יותר, ועדיין אפשר ללמוד מהתופעה הזו לא מעט על המוח.
לצפייה בפרומו של התוכנית, לחצו כאן
שלום יואב, לא הבנתי את המשפט : “הסיפור הזה בכל זאת יכול ללמד אותנו דבר חשוב על המוח: הוא מחזק את ההשערה של רוב מדעני המוח ששפת אם היא לא דבר מולד, אלא דבר נרכש”.
ברור שפת אם כמו כל שפה אחרת היא דבר נרכש, לא?
כמובן, שפת אם היא דבר נרכש. בגלל השוני בשפות, הן מבחינת העיצורים והתנועות עצמן, הן מבחינת המילים, התחביר, המשמעויות ואפילו המבטאים, אפשר לחשוב שעם השנים אצל אוכלוסיות שונות המוח או אפילו מערכת הקול יפתח העדפה ללמוד את שפות המקום. אבל אנחנו רואים שזה לא המצב. אנחנו יכולים ללמוד כל שפה אם נחשף אליה מספיק, גם אם אף אחד מבני משפחתנו לא מדבר אותה, וגם אם היא רחוקה מאוד מהשפה שמדוברת סביבנו.
יואב שלום,
אתה מסביר איך המוח שלנו קולט שפה חדשה או אפילו ראשונה בשלבי ההתפתחות שלו וזה נחמד למרות שגם לגבי הדבר הזה המדע יכול לשנות את דעתו באחד הימים.
אבל המקרה כאן הוא שונה לגמרי, לא מדובר בתינוק ששחשפו אותו בצורה אינטנסיבית לאנגלית ואך ורק לאנגלית כדי כדי שילדמ את השפה בגיל מוקדם, התינוק הזה היה חשוף לערבית ועברית במיוטחד ערבית הרבה הרבה יותר מאשר באנגלית, למעשה לפי ההורים שלו הם לא יודעים בכלל לדבר אנגלית ואף פעם לא חשפו את בנם לתכנים באנגלית ולא נחשף אליה בסביבתו כי אין סיבה שייחשף אליה כשאף אחד לא מדבר ולא מבין אותה וממש לא שימושית לא בביתו ולא בסביבתו, ואותו אדם שדיברו עליו כשכן שכן דיבר אנגית והיה בלונדון אז תבין שהאדם היזה היה מגיע פעם בכמה שבועות לכפר כי הוא עובד במרכז ושתיים בפעם הראשונה שפגש את אוניל הוא נדהם מהשפה והבמבטא באנגלי שלו שדיבר יותר טוב ויפה ממנו ולכן הילד היה נהנה מלשבת איתו פעם ב כיוון שהוא היחיד בסביבתו שהבין אותו ולכן הילד נמשך אליו בפעמים המעטות שהיה מגיע לכפר.
דבר שני אם המוח הוא כזה והתינוק מאוד מאוד מוכשר בקליטת שפות חדשות אז למה הוא לא קלט את השפה הערבית או העברית למשל למרות שכבר חודשים מנסים לגרום לו ללמוד את הערבית והוא לא מצליח אז ?
דבר נוסף הוא שלא נראה לי הגיוני שאם תינוק נחשף פה ושם כמה פעמים לאנגלית מטלויזיה או משיר ששמע ויהפוך לאדם שמדבר אנגלית כאילו זאת שפת האם שלו וידבר במבטא אנגלי?
דבר רביעיי גם אם למד את הצלילים איך הוא יודע להרכיב משפטים ולהתבטא כאילו הוא מבין את השפה כשפת אם עד כדי כך שכשאלו אותו בבדיקות על חפצים מוזרים וישנים שהתשמשו בהם באנגליה בעבר שבגיל שלו לא יודעים מה זה בכלל הוא ידע להשיב באנגלית.
אני יש לי תינוק שמגיל אפס אני חושף אותו למוזיקה של ילדים באנגלית וגם אני רואה BBC הרבה כשהוא בקרבתי ורואה איתי סרטים לפעמים והא בן שלוש עכשיו יודע כמה מילים באנגלית יותר אפילו מבני גילו שלהתחברו לאנגלית אבל ממש לא מכיר את השפה וממש לא הייתי מגדיר את האנגלית שלו כשפת אם אפילו לא רבע מכך אז אני לא בטוח שלך יש הסבר לתופעה הנדירה הזו ואני מציע שתפגוש את הילד הזה בעצמך כי אז תשאר בלי מילים באמת
אחה”צ טובים
קודם כל אפתח ואגיד שלא צפיתי בתוכנית, אלא רק בפרומו שלה. לכן אני יודע להגיב רק על בסיס מה שראיתי.
מעולם לא טענתי בפוסט שלי שהילד יודע לדבר אנגלית ברמת שפת אם, נהפוך הוא, אני מאמין שהילד לא יודע באמת לדבר אנגלית ושאוצר המילים שלו מוגבל מאוד למילים מסוימות, שהן אותן המילים שאליהן הוא נחשף באופן קבוע כשהוא רואה את הסדרה פפה פיג, כמו למשל המילה “דינוזאור” שעליה כתבתי בפוסט, שבפרומו אותו הילד אומר כשהוא מחקה את ג’ורג’, אחיה של פפה פיג. זה לא צריך להפתיע אותנו, ככה המוח פועל. כאשר ילד קטן נחשף לסיטואציה מסוימת שוב ושוב ושוב (למשל כשהוא רואה את אותו הפרק של הסדרה פעמים רבות), הוא לומד, והלמידה דרך חיקוי אצלנו היא מאוד מאוד חזקה, בפרט לאחר חשיפות חוזרות ונשנות (וילדים אוהבים לראות דברים שוב ושוב). לכן מילים שמופיעות בדגש חזק מאוד בסדרה יקלטו אצל הילד הזה, והוא יצליח לחקות אותן בצורה מצוינת.
באשר לקליטת הערבית והעברית, אני כאמור לא מכיר את התיק של הילד ואני לא יודע מה ההיסטוריה הרפואית שלו. אבל עושה רושם שזה ילד מעוכב התפתחותית, ולכן יכול מאוד להיות שדרכי לימוד השפה ה”קלאסיות” שבהן כולנו לומדים פחות עובדות אצלו. ייתכן שאם הוא היה צופה באופן קבוע בסדרת ילדים כמו “פפה פיג” רק בערבית, והיה נשאב אליה כמו שהוא נשאב לסדרה הבריטית, הוא היה מסוגל להפגין את אותה ההתנהגות שהוא הפגין עם אנגלית גם עם ערבית. וכאמור, קשה לי להאמין שהילד דובר אנגלית שוטף, אוצר המילים שלו מוגבל לזה שהוא נחשף אליו (כנראה במסגרת הסדרה שהוא ראה).