מחר, ה-6 ליוני יחול יום המודעות לעיוורון ולקויות ראייה. התאריך הוא לא מקרי, 6/6 היא ההגדרה לראייה תקינה, והכוונה היא להזמין את הציבור “לא לראות 6/6 ליום אחד”. אך תאמינו או לא, בתוך הקהילה הזו יש אנשים שהעיניים שלהם תקינות, ובכל זאת הם מוגדרים כעיוורים, בגלל פגיעה במוח.
המידע הראייתי שהעיניים שלנו קולטות מגיע בקליפת המוח קודם כל לאזור אחד מרכזי שנקרא V1, אזור הראייה הראשוני. האזור הזה יושב בחלק האחורי של המוח שלנו, מעל העורף, והוא מבצע עיבוד ראשוני של המידע בדרך לגיבוש התמונה שאנחנו רואים. מאחר שהאזור הזה הוא התחנה הראשונה בקליפת המוח שדרכה עובר המידע הראייתי, אם הוא ייפגע, לא נוכל לראות כלום, כך נוצר “עיוורון קורטיקלי”, כלומר עיוורון שמגיע מפגיעה בקורטקס, קליפת המוח, ולא מפגיעה בעיניים. מאחר שהאזור הזה יושב מעל העורף, פגיעה נפוצה בו מופיעה בעקבות תאונות. רוכבי אופנוע, למשל, שעוברים תאונת דרכים קשה ונופלים על העורף, יכולים לקום ולגלות שהם איבדו את מאור עיניהם.
אלא שמסתבר שאותם אנשים לא יתעוורו לחלוטין, על אף שהם לא יראו כלום באופן מודע (כנראה שקליפת המוח קשורה למודעות).ישנם אזורים שונים מחוץ לקליפת המוח שמקבלים קלט ישירות מהעיניים. אחד מהם הוא השעון הביולוגי, לכן ללוקים בעיוורון קורטיקלי תהיה תחושה של יום ולילה, על אף שהם לא יוכלו להגיד שהם רואים אם יש אור בחוץ או לא. כמו כן, יש תהליכים שקשורים לחוש הראיה שצריכים לקרות מהר (למשל רפלקסים), ולכן האזורים הקשורים אליהם מחוברים ישירות לעיניים. אם למשל יקרה אירוע פתאומי, כמו דלת שתפתח בבת אחת ומישהו יפרוץ דרכה, המבטים של כולנו יוסטו לשם עוד לפני שנספיק להבין מה קרה, וכך גם המבטים של הלוקים בעיוורון קורטיקלי (למרות שהם לא יראו כלום).
בסוג מסוים של פגיעה שכזו, אותם אנשים יוכלו לצלוח מסלול מכשולים ולעקוף דברים שחוסמים אותם בדרך, אבל אם תשאלו אותם לאחר מכן, הם יגידו שהם כלל לא ראו שהיו מכשולים על הדרך שהם הרגישו שהם צריכים לעקוף, הם פשוט הלכו ישר. הסיפורים הללו מלמדים אותנו שוב שמנגנוני המודעות שבמוח שלנו לא מעורבים בכל תהליך שקורה לנו.
לקויות ראייה הם עולם מורכב, הן לא חייבות להופיע בגלל פגיעה בעין, אלא גם בגלל פגיעה במוח (וישנן עוד דוגמאות רבות לפגיעות במוח שגורמות ללקויות ראיה מסוגים שונים), יתרה מזאת, הרוב המוחלט של אלה המוגדרים בעלי לקות ראייה אינם עיוורים לחלוטין. עם זאת, בגלל המרכזיות של חוש הראייה בחיינו, הם חווים קשיים רבים מאוד, ולכן חשוב להכיר את הסיפור שלהם.
בתמונה: האונה העורפית (בכתום) שנמצאת בחלק האחורי של המוח ואליה מגיע כל המידע מהעיניים. V1 הוא החלק האחורי ביותר באזור זה.