אתמול, 10 באוקטובר, צוין יום בריאות הנפש העולמי. הנושא שנבחר השנה ליום הזה הוא “למען העלאת ההשקעה בבריאות הנפש”. אין זמן טוב יותר להעלות את הנושא הזה לכותרות, דווקא בשנה כזו, כשאנחנו בעיצומו של משבר עולמי. ההשלכות של מגפת הקורונה על הבריאות הנפשית של כולנו הן לא פחות מאשר איום אסטרטגי חמור שאסור להעלים ממנו עין.
מלכתחילה צריך לזכור שהפרעות נפשיות נפוצות מאוד באוכלוסייה – עשרות אחוזים סובלים מהפרעה פסיכיאטרית כלשהי. הקורונה החמירה משמעותית את מצבם של רבים. אבל גם מי שלא סבל בעבר מאף בעיה נפשית, מצא עצמו בעקבות הקורונה חווה קשיים מנטליים של ממש.
אלפי מחקרים ודו”חות ראשוניים כבר נכתבו על השפעת המשבר על בריאות הנפש. המספרים מעידים שהמצב מידרדר. כך לדוגמה, במחקר אחד בארה”ב דיווחו יותר ממחצית מהנשאלים כי חשו הידרדרות משמעותית במצב הנפשי שלהם בעקבות המגפה. מחקרים רבים מדווחים על עשרות אחוזים שמדווחים על סימפטומים של חרדה, דיכאון או לחץ כרוני. מסמנים לא מעט סיבות להידרדרות: הניתוק הפיזי והחברתי, הבדידות, הפחד מהנגיף, הפגיעה הכלכלית, הייאוש, ועוד.
בריאות הנפש צריכה להיות גורם מכריע לא רק מתוך דאגה לבריאות האזרחים, יש כאן אינטרס כלכלי טהור. ב-2015 הוערך הנזק של דיכאון לכלכלה האמריקאית ב-210 מיליארד דולר – יותר מ-5% מהתקציב של ארה”ב. סכיזופרניה עולה למשלם המסים האמריקאי יותר מכל סוגי הסרטן יחד. אלה נתונים מהשנים שלפני המגפה, אך הם נותנים אינדיקציה לנזק הכלכלי העצום שפגיעה כה רחבה בבריאות הנפש מביאה עמה.
לא מעט אוכלוסיות סומנו כבעלות סיכון מוגבר בעקבות המצב. הראשונים שצריך להתייחס אליהם הם עובדי מערכת הבריאות. יש תמימות דעים בקרב המומחים שהעומס, הלחץ והמאורעות שאותם הם חווים במשבר הזה מהווים סכנה של ממש לבריאות הנפשית שלהם. מדובר באלה שאחראים על חיינו, ואם לא ידאגו להם – כולנו נסבול מכך. גם ילדים – בעיקר בגלל הפגיעה במסגרות – נמצאים בסיכון גבוה; וכן גם קרובים של אנשים שסובלים מהפרעות נפשיות, שההידרדרות של יקיריהם משפיעה גם עליהם. וזה רק קצה המזלג.
אמנם כן בוצעו בישראל מהלכים להתאים את מערך בריאות הנפש לאתגרים שהקורונה מספקת, כמו מעבר לטיפולים מרחוק ותגבור של קווי סיוע, אבל כדי להתמודד עם תופעה בהיקף נרחב דרושה מדיניות אסטרטגית.
לכן, דווקא עכשיו, יותר מתמיד, הגיע הזמן להניח את בריאות הנפש על השולחן של מקבלי ההחלטות במדינה. הם, יותר מכולם, חייבים להיות מודעים לאיום הגדול שאי-השקעה בבריאות הנפש מביאה עמה, גם אם האיום הזה לא נראה לעין. לפגיעות נפשיות יש השלכות ארוכות טווח, ואם לא נתמודד עמן – אנחנו עלולים כחברה וכמדינה לסבול מהנזקים שלהן גם שנים רבות לאחר שננצח את הנגיף.
