מפחידים אתכם שהחיסון מסוכן? הנה קצת תשובות מדעיות

ושוב מתנגדי החיסונים יוצאים מחוריהם עם שפע הפחדות לגבי החיסון הנוכחי, וגם הפעם, כשמסתכלים על הטיעונים שלהם, רואים שהם לא מגובים מדעית במקרה הטוב, ושקר מוחלט במקרה הרע. חלק מהנתונים שמסתובבים ברשת נשמעים מפחידים, וכמו בכל מקרה כזה, “סיור מוחות” כאן כדי להסביר.

*טענה ראשונה: אנחנו לא יודעים מה עלול לקרות בטווח הארוך*

זו אולי הנקודה החשובה ביותר, הרבה אנשים מרגישים שהם “לא רוצים לקחת סיכון ולהתחסן עכשיו”, בעוד שבעצם החיסון בוודאות הרבה יותר בטוח מאשר הנזקים הקשים שיכולים להגרם מהדבקות בקורונה.

אמנם עדיין ההשפעות לטווח הארוך לא מובנות במלואן, אבל לא צריך להלחץ. חשוב לזכור שני דברים. הראשון הוא שכמעט בכל החיסונים תופעות הלוואי מופיעות לא יאוחר מכמה שבועות לאחר נתינת החיסון. כך גם קרה בחיסוני ה-mRNA שנוסו עד היום (תכף נגיע לזה), כך שהסבירות שתהיה תופעת לוואי מסוכנת ונפוצה לחיסון היא מזערית עד אפסית. מצד שני, אנחנו כן יודעים שלוירוס הקורונה עצמו יש תופעות לוואי מסוכנות לטווח הארוך, כך למשל כתבתי בזמנו שהנגיף יכול לחדור למוח, לגרום לדלקות, פרכוסים ואף למוות משבץ. המשמעות היא שדווקא התחסנות מהנגיף תסייע למנוע נזקים בריאותיים בטווח הארוך.

*טענה שניה: חיסון mRNA זו טכנולוגיה שמשנה את הגנום והיא לא נוסתה מעולם*

לא נכון. טיפולים בטכנולוגיה הזו נמצאים במחקר כבר עשרים שנה ואפילו יותר, הן כטיפול לסרטן, והן במסגרת חיסונים שפותחו והתבצעו בהם ניסויים בבני אדם. השלב הראשון בניסויים קליניים הוא לבחון שהחיסון בטוח (בלי להסתכל על רמת היעילות שלו), החיסונים הללו, שחלקם נבדקו גם לאורך שנים, נמצאו בטוחים לחלוטין.

מולקולת ה-mRNA לא משנה את הגנום. מי שכותב את זה לא רק שלא מבין בחיסונים, הוא כנראה אפילו לא מבין בביולוגיה של כיתה ט’. מולקולת ה- mRNA לא נכנסת אפילו לגרעין התא, ששם נמצא הדנ”א שלנו, אלא נמצאת בציטופלסמה, שם היא מתורגמת לאותו חלבון שמערכת החיסון תלמד לזהות.

*טענה שלישית: שני בני אדם מתו מהחיסון*

בואו נעשה סדר. אף אחד לא מת מהחיסון. בעולמנו אנשים מתים כל הזמן, ותמותה של שני אנשים בפרק הזמן וגודל הקבוצה היא סבירה. ה-FDA בחן לעומק את מקרי המוות וסיבותיהם וקבע שאף אחד לא מת מהחיסון. אחד מהשניים מת ממחלת רקע מוקדמת שממנה הוא סבל שנים והשני מדום לב, סיבת מוות נפוצה מאוד. לשם השוואה, בקבוצת הפלסבו נפטרו ארבעה אנשים. בדיוק כמו שאף אחד ממי שקיבל תמיסה פיזיולוגית לא נפטר מקצת מים, גם אף אחד לא נפטר מהחיסון.

*טענה רביעית: החיסון יכול לפגוע בפוריות*

מסתובבת לה שמועה לא מבוססת לגבי דמיון בין חלבון הספייק שמתורגם מהחיסון לבין חלבון בשם סינציטין-1 שנמצא על השליה, שעשוי ללמד את הגוף לתקוף את השליה. אין לזה שום שחר. ישנו אמנם רצף קטנטן של חומצות אמינו שדומה בין שני החלבונים, אבל החלבונים עצמם מאוד שונים זה מזה ואין סיבה לחשוב שמערכת החיסון תתבלבל. מאחר שחלבון הספייק קיים גם בנגיף הקורונה, אם הוא יכול לפגוע בפוריות אנחנו אמורים לראות פחות פוריות ויותר הפלות בקרב חולי קורונה. אלא שזה ממש לא המצב, ולכן אין סיבה לחשוש, החיסון לא פוגע בפוריות.

לסיכום, אסור לשכוח את התמונה הגדולה: נגיף הקורונה מסוכן מאוד, והסיבוכים שהוא יכול לגרום קשים אלפי מונים מאשר כל סיבוך שיכול להגרם מהחיסון. אם אתם כל כך חוששים לבריאותכם, הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות הוא להתחסן. הסיכוי היחיד שלנו לנצח את המגפה הזו מהר הוא אם כולנו נתחסן. אז אנא, למען חיי קרובכם, למען הפרנסה של כל מי שאיבד את מקום עבודתו, ולמען כולנו, גשו להתחסן.

אם יש לכם עוד שאלות וחששות, אני מזמין אתכם להצטרף לקבוצת “מדברים על חיסונים” בפייסבוק של עמותת מדעת הנהדרת ולהתייעץ על כל החששות שלכם עם אנשי מקצוע שבאמת מבינים בתחומם, ולא עם מי שמנסה להפחיד אתכם (גם אני שם כדי לעזור, כמובן).

מעבר לכך, אני מזמין אתכם להעלות עוד שאלות, אם תהיה עוד דרישה, אכתוב עוד פוסט כזה עם תשובות לשאלות נוספות.

תודה אחרונה לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובייחוד לתומכים המובילים: מתן רינג, עינבל רמות ומייקל קניגס. בזכות התמיכה שלהם אני כותב לכולכם יותר תכנים. אני מזמין אתכם להצטרף לתמיכה ולקבל מגוון תשורות, פרטים נוספים כאן.

לכתבה שלי בדה-מרקר