למה תנינים רגישים לבכי של תינוקות אדם?

אינסטינקטים הוריים הם לא מיתוס, הורות באמת מחדדת את החושים ככה שאנחנו שמים לב הרבה יותר לקולות של תינוקות סביבנו כדי להבין האם הם צריכים אותנו. זה נפוץ גם אצל בעלי חיים אחרים. אצל עכברים, לדוגמה, האמהות רגישות מאוד לצלילים של הגורים שלהן, ומסוגלות להבחין בהם טוב הרבה יותר מעכברות בתולות. אלא שעושה רושם שלא רק להורים עצמם יש אינסטינקטים חדים לגבי הקולות של הצאצאים חסרי הישע, אלא גם לחיות אחרות שאורבות ומשחרות להזדמנות לטרוף אותם.

תנין היאור, שנפוץ ברחבי אפריקה (ובעבר גם בישראל), הוא אחד התנינים הגדולים ביותר בעולם. טורף העל הזה נמצא בראש שרשרת המזון בתחום מחייתו, והוא ניזון ממגוון רחב מאוד של בעלי חיים, כולל יונקים, ובפרט גם אותנו, בני האדם, וקרובי משפחתנו מקרב הקופים. מדי שנה תנין היאור הורג כ-300 בני אדם באפריקה, מה שהופך אותו לאחד מבעלי החיים שגובים הכי הרבה קורבנות אדם בעולם. אלא שמחקר שיצא בשנה שעברה מראה שהתנינים האלה מכירים את הטרף שלהם הרבה יותר טוב ממה שאנחנו חושבים.

קבוצת חוקרים התקינה רמקולים במרחב המחיה של תניני היאור בגן החיות שבאגאדיר, מרוקו. דרך הרמקולים הם השמיעו בכי של גורי שימפנזה ותינוקות אדם, כאשר בחלק מהמקרים הבכי הגיע בעקבות מצוקה רבה, ובחלק מהמקרים כתוצאה ממצוקה נמוכה (למשל: בכי בעקבות קבלת זריקה מול בכי במקלחת כשהמים לא נעימים). החוקרים בחנו את התגובות של התנינים, שאכן נמשכו למקור הצליל ואפילו ניסו לנשוך את הרמקולים בשחרם לטרף.

אך באופן מעניין למדי, למרות שבשני המקרים היה מדובר בתינוקות שבכו, התנינים הצליחו להבדיל בין בכי שנובע ממצוקה רבה לבכי שנובע ממצוקה קלה. כשנשמע בכי שמעיד על מצוקה רבה, הוא משך למעלה מפי 1.5 יותר תנינים מאשר בכי שמעיד על מצוקה קלה. כלפי חוץ היינו מצפים שאוזן בלתי מיומנת לא תדע להבדיל בין בכי לבכי, אבל התנינים מסוגלים לזהות את הניואנסים הקטנים הללו בצורה מצוינת, ויש בכך הגיון, תינוק יפגין מצוקה רבה יותר כשאין לידו הורה, וינסה לקרוא לעזרה בכל כוחו, ולכן אם התנינים מזהים את זה, הם יכולים להסיק שנמצא בסביבה טרף קל.

בשלב הבא ניסו החוקרים להשוות בין האינסטינקטים של התנין הטורף לבין האינסטינקטים ההוריים. האם אנחנו והתנינים מבדילים בין בכי ממצוקה נמוכה לבכי ממצוקה גבוהה באותו האופן? מסתבר שלא. הורים מסתמכים, לפי תוצאות המחקר, בעיקר על גובה הצליל כדי לשפוט עד כמה התינוק בוכה מתוך מצוקה, אבל התנינים שופטים זאת לפי מגוון אחר, ואולי אפילו עשיר יותר, של מאפיינים, כמו מידת ההרמוניות של הצליל, הופעתם של צלילים כאוטיים, ומאפיינים נוספים.

אם כן, אנחנו רואים פה עוד עדות מרשימה מאוד לרגישות ספציפית של טורפים להתנהגות של הטרף שלהם, מה שמעיד על שינויים מאוד ייחודים שהתרחשו במוח כדי לאפשר את המומחיות הזו. וזה מפעים אפילו יותר כשמדובר ביצורים שעשו זאת כדי ללמוד לטרוף אותנו. ועכשיו כשפסח כבר כאן, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו מה הציל את משה הקטן מתניני היאור בשעה שהוא נשלח לדרכו בתוך תיבת הגומא.