יהלומים הם תכשיט יקר ומבוקש. אבל כשחושבים על זה, הם בעצם מאוד דומים לגרפיט, החומר שנמצא בעפרונות. שניהם בסך הכל מורכבים מאטומי פחמן שמחוברים אחד לשני. ובכל זאת אנחנו ממש לא נמשכים לגרפיט כמו ליהלום. לפופולריות של יהלומים יש אמנם סיבות חברתיות רבות, אבל דבר משמעותי מפריד אותם מהגרפיט:הם נוצצים ובוהקים.
בני אדם נמשכים לנוצץ, מאוד. ולא רק בעולם המערבי, התופעה הזו היא חוצת תרבויות. האדם הקדמון ליטש את כליו והבריק אותם כבר לפני 70 אלף שנה ויותר. הוא לא עשה זאת רק כדי לקבל סכינים חדים יותר, אלא גם מסיבות אסתטיות. ובימינו, כבר בגיל צעיר מאוד ניתן לראות העדפה לגירויים נוצצים בקרב תינוקות ופעוטות. אפשר ללכת אפילו צעד נוסף ולומר שההעדפה הזו טבועה בנו.
אבל מדוע אנחנו נמשכים כל-כך לדברים נוצצים? מבט סביב יגלה מיד שכשהשמש מאירה על מקורות מים מתקבל מראה בוהק ונוצץ. מים הם כידוע קריטיים להישרדותנו ולכן אין זה מפתיע שבמוחנו התפתחו מנגנונים שעוזרים לנו לזהות אותם במהירות ולתפוס אותם כדבר טוב שכדאי לפנות לכיוונו. בהחלט ייתכן שהאבולוציה סייעה לנו לפתח “מומחיות” לדברים נוצצים כדי לעזור לאבות אבותינו להרוות את צמאונם בעת ששוטטו על פני האדמה.
יש כמה מחקרים שתומכים בטענה הזו. החוקר האמריקאי ריצ’רד קוס שם לב עוד ב-1990 כי כאשר נותנים לנבדקים לדרג תמונות על ציר שנע בין “יבש” ל”רטוב”, הם נוטים לדרג בוהקות כ”רטובות” יותר. 24 שנה מאוחר יותר פרסמו חוקרים בלגים מחקר מקיף על המשיכה שלנו לנוצץ. בין היתר, הם נתנו לנבדקים לאכול קרקרים במטרה לייבש את הפה שלהם, ואחר כך הציגו להם תמונות נוצצות ותמונות שאינן נוצצות. התברר שכשאנחנו צמאים – אנחנו נמשכים הרבה יותר לנוצץ ונוטים לתת לו ציון גבוה מאשר במצב שבו אין בנו את הדחף לשתות.
גם כשמביטים לתוך המוח אפשר למצוא עדויות למשיכה אל הנוצץ והבוהק. מחקרים בטכנולוגיית MRI מצאו שבאזורים שאחראים על עיבוד ראייה יש מדורים שמגיבים במיוחד לגירויים נוצצים. התופעה הזו לא קיימת רק בבני אדם – רשתות שמגיבות לנוצץ נמצאו גם באזורי הראייה של קופי מקוק וקופי מרמוסט, מה שמחזק את הסברה שמנגנון אבולוציוני שהתפתח אצל כל משפחת הפרימטים, מאפשר גם למין האנושי לזהות מים.
כמובן שחברות מסחריות רבות מנצלות את האפקט הזה ומייצרות מוצרים נוצצים ובוהקים כדי שנמשך אליהם ונקנה אותם, אז בפעם הבאה שאתם נוהים אחר ניצוץ כזה או אחר, זכרו שזו לא אשמתכם, מישהו אי שם במעלה האבולוציה רצה בסך הכל להרוות את צמאונו, אז הוא חיפש את הנוצץ…
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
