כך תדעו איזו תשובה לסמן במבחן

הנה שאלת טריוויה, נסו לפתור אותה בלי לחפש בגוגל:

כמה טון חומוס צורכים ישראלים בממוצע מדי שנה?

  • 7000 טונות
  • 30000 טונות
  • 220000 טונות

אני מנחש שרבים מכם בחרו בתשובה האמצעית, גם אם אינכם יודעים שום דבר בנושא (זו גם התשובה הנכונה). הסיבה לכך היא הטייה שנקראת “אפקט האמצע” וגורמת לנו לנטות בהסתברות גבוהה יותר לבחור דברים שנמצאים באמצע מאשר דברים שנמצאים בקצוות.

זוהי כמובן אמירה מאוד כללית, אבל גם אפקט האמצע עצמו הוא מאוד כללי. כאשר מציגים למשל בפני נבדקים חמישה מוצרים מסודרים בשורה ומבקשים מהם לבחור, הרוב בוחרים את המוצר שבאמצע. גם כשמציגים בפניהם תמונות של המוצרים (אופקית או אנכית), וגם אם אלו אינם מוצרים אמיתיים, האמצע הוא המנצח. התופעה הזו חוזרת על עצמה במקומות רבים וגורמת לכך שבשירותים ציבוריים התאים המרכזיים הם פופולריים יותר (ולכן אולי דווקא כדאי להימנע מהם…) וברולטה המספרים שנמצאים באמצע השולחן זוכים ליותר הימורים.

ד”ר יגאל אטלי ופרופ’ מיה בר-הלל הם מחלוצי המחקר בכל הקשור להופעתו של אפקט האמצע בשאלות רב-ברירתיות (“מבחן אמריקאי”). הם הראו שכאשר מציגים לנבחנים שאלות אמריקאיות קשות ביותר, שהסיכוי לדעת את התשובה להן נמוך ביותר, עם ארבע תשובות אפשריות – 80% יבחרו באחת משתי התשובות שבמרכז. באופן מעניין, ההטייה הזו עובדת גם בכיוון ההפוך: כשאטלי ובר-הלל ביקשו מנבחנים להמציא שאלה אמריקאית, 80% מיקמו את התשובה הנכונה באחת משתי האפשרויות שבמרכז.

עולם השיווק והפרסום מכיר את אפקט האמצע מצוין ומשתמש בו כדי לגרום לנו מוצרים מסוימים. זו הסיבה למשל שמוצרים מסוימים ממוקמים במקומות מסוימים על המדפים בסופרמרקט. דוגמה אחרת היא כשמציעים לנו שלושה “דילים”, למשל: חבילה חלקית, חבילה מלאה וחבילת “פרימיום”. או מארז קטן, מארז בינוני ומארז גדול. המוצר המרכזי מלווה לעתים קרובות בכיתוב “הפופולרי ביותר” או “המומלץ” ורבים אכן קופצים דווקא, למרות שהוא לאו-דווקא המשתלם ביותר או המתאים ביותר עבורם.

אף-על-פי-כן, יש מצבים שבהם אפקט האמצע דווקא לא מתקיים. מתברר שלעתים דווקא עדיף להיות בקצוות. זהו למשל המצב בתפריטים – אנו נוטים דווקא לבחור מנות שלא נמצאות במרכז. הסיבה לכך היא שאנו סורקים את התפריט בכיוון מסוים, מנה אחר מנה, וכשנמצא מנה שמוצאת חן בעינינו, במקרים רבים פשוט נעצור ונבחר בה. גם בהצבעה בבחירות אנחנו לא רואים את אפקט האמצע. המסקנה היא שאפקט האמצע הוא תלוי המשימה שאנו מבצעים.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן

הכתבה פורסמה גם ב”הארץ”

שירותים ציבוריים – לאיזה תא כדאי להכנס?