כיצד הומוסקסואליות שרדה את הברירה הטבעית?

כשמסתכלים על הומוסקסואליות בראיה אבולוציונית, מתגלה תעלומה מעניינת. לפי עקרון הברירה הטבעית, כאשר מופיע שינוי אצל פרט מסוים שגורם לו להביא יותר צאצאים כשירים לעולם, השינוי ייטה להתפשט באוכלוסיה, וההפך יקרה אם השינוי הוא שלילי. מאחר שאינם נמשכים לבני המין השני, הומוסקסואלים מביאים הרבה פחות צאצאים לעולם, בממוצע פי 5 פחות מהטרוסקסואלים ובחברות מסוימות גם במספרים אפסיים. היות שלהומוסקסואליות יש בסיס תורשתי, היינו מצפים שלאורך הדורות שינויים גנטיים שמעודדים הומוסקסואליות ייעלמו מהעולם, שכן הומוסקסואלים שנושאים אותם כמעט ולא מעבירים אותם לדור הבא. אלא שבפועל זה ממש לא קורה, הומוסקסואליות נפוצה מאוד בכל חברות האדם. לכן חוקרים רבים שוברים את הראש בנסיון להבין מדוע הומוסקסואליות לא נעלמה לאורך האבולוציה.

אנחנו עדיין לא מבינים את הבסיס התורשתי של הומוסקסואליות, וזה מכשול שבגללו קשה לענות על השאלה הזו. אנחנו לא יודעים אם יש גנים שקשורים להומוסקסואליות, ומה התפקיד של הגנים האלה בגוף. לכן אנחנו לא יודעים מה משתנה אצל מי שנושא “גנים הומוסקסואלים” (נכון יותר לקרוא להם “מופעים של גנים שמקושרים להומוסקסואליות”, אבל לשם הפשטות אקרא להם כך) וכיצד זה משפיע עליהם. מהסיבה הזו כל מה שתקראו כאן אלו רק השערות, ועדיין קשה לנו מאוד להבין מה באמת מתרחש.

גם אם אכן הומוסקסואליות רק מקטינה את הסיכוי להביא צאצאים לעולם, היא עדיין יכולה לשרוד את הברירה הטבעית אם היא מצומדת לשינוי אחר שדווקא מגדיל את הסיכוי. הנה דוגמה שאני מאוד אוהב לתת בהקשר הזה: נניח שאתם מעריצים של סמארטפון מסוים, ומחכים בקוצר רוח לצאת הדגם החדש כדי לשדרג אותו, וכשהוא יוצא אתם מגלים שהוא עולה על כל הציפיות, הביצועים שלו נהדרים וחווית המשתמש מדהימה, אבל גם שהעיצוב קצת השתנה ועכשיו קצת פחות נוח להטעין אותו. האם החסרון האחד הזה יגרום לכם לא לקנות את הטלפון החדש? כנראה שלא, אתם תלמדו לחיות עם החסרון הקטן כדי להנות מכל היתרונות שהשינוי מביא איתו. אותו הדבר קורה בדנ”א שלנו לאורך האבולוציה, אם שינוי שלילי מצומד לשינוי חיובי גדול, הברירה הטבעית דווקא תגרום לשינוי הזה להיות נפוץ יותר. יש כל מיני מנגנונים שמאפשרים את זה, למשל תאחיזת גנים או אפיגנטיקה, ויכול להיות שהשינוי הזה הוא מה שגרם ל”גנים הומוסקסואלים” לא להעלם אלא לשגשג.

יכול להיות של”גנים הומוסקסואליים” דווקא כן יש יתרונות אבולוציוניים, אלא שהם פועלים קצת אחרת. חוקרים איטלקים מצאו, לדוגמה, שקרובות משפחה מצד האם (אך לא מצד האב) של גברים הומוסקסואלים נוטות להיות פוריות יותר מאשר קרובות משפחה של גברים הטרוסקסואלים. כך שייתכן ש”גנים הומוסקסואלים גבריים” קשורים לפוריות (או מקושרים לגנים שעושים זאת), ולכן אישה שנושאת אותם תביא יותר צאצאים לעולם, וכך תפיץ את הגנים האלה באוכלוסיה. מחקר אחר משנות התשעים, הראה השפעה על הפוריות גם אצל נשים ששכבו עם נשים אחרות. ישנם חוקרים אחרים שמצביעים על שינויים פוטנציאלים חיוביים נוספים שמביאה איתה הומוסקסואליות. למשל, חלקם טוענים שהיא מחזקת קשרים חברתיים בין בני אותו המין, מה שיכול להוביל לשגשוג של חברות שבהן גברים, למשל, עובדים יחד באופן קבוע.

אך מעל הכל, אלו רק השערות, ויש גם הרבה ביקורות על המחקרים הללו, ועדיין לא ברור האם יש הבדלים בין גברים לנשים. עד שלא נבין טוב יותר את הבסיס הביולוגי של הומוסקסואליות יהיה קשה להסיק מה הסיבה שבגללה היא התקבעה באוכלוסייה של בני האדם. לנו רק נותר לתהות מה עומד מאחורי החידה האבולוציונית המעניינת הזו.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן