סיפור קטן שקרה לי שמלמד דבר מאוד מעניין על המוח ועל טקטיקות שיווק של חברות.
כאשר אנחנו לומדים פעולה חדשה, כמו למשל לנהוג, אנחנו משקיעים בהתחלה המון קשב בכל דבר קטן, וככל שהפעולה הולכת ונעשית שגרתית יותר ויותר, אנחנו כבר לא ממקדים את הקשב בכל דבר קטן, אנחנו כבר מומחים בזה ולכן לא צריך להשקיע בזה אנרגיה, ואפשר למקד את הקשב בדברים אחרים. מאחר שקניות היא פעולה שאנחנו מבצעים באופן יומיומי, הרבה פעולות נעשות באופן אוטומטי, ואנחנו לא ממקדים קשב בדברים הקטנים. לכן אם נשווק מוצר שדומה מאוד למוצר אחר שאותו כולם מכירים, יש סיכויים גדולים שהרבה ייקנו אותו למרות שאין להם צורך בו, פשוט כי הם לא מיקדו את הקשב כמו שצריך.
ובדיוק על הטריק הזה החליטו לשחק בחברת “עץ הזית” כשהתחילו לשווק את המוצר “זיתולה”. זיתולה הוא שמן קנולה, שיש בו מעט מאוד שמן זית. אך עם זאת, לעין בלתי מזוינת הוא נראה כמו שמן זית רגיל לחלוטין. צורת הבקבוק שלו מקושרת לנו ישירות במוח עם שמן זית (ובצדק, אין מוצרים אחרים המעוצבים בבקבוקים בצורה הזו), הוא יושב על המדף בין שמני הזית ולא בין השמנים האחרים, והשם שלו מתקשר אוטומטית למילה “זית”, ואני די בטוח שגם אם הייתי נותן לכם מאה ניחושים, לא הייתם מנחשים ש”זיתולה” מכיל בתוכו את המילה “קנולה”.
אז נכון, על הנייר עץ הזית כסת”חו את עצמם יפה, בין כל המלל שיש על התווית כתוב גם בין היתר שזהו שילוב של שמן זית וקנולה. אבל גם אני, גם אתם וגם חברת עץ הזית יודעים טוב מאוד שאחרי עשר שעות עבודה, כשיש לנו בדיוק חמש דקות לקנות הרבה מוצרים והקשב שלנו מוסט לאלף מקומות אחרים, אנחנו עושים את הקניות באופן אוטומטי. לכן רוב האנשים פשוט לא ישימו לב. מאלה שכן יסתכלו, אף אחד לא יקרא את האותיות הקטנות באמת שאומרות שזהו ממש לא שילוב של 50-50, אלא שיש כמעט פי עשרה (!!) יותר שמן קנולה מאשר שמן זית בתוך הבקבוק. הם יסתפקו במשפט בתחתית שמצהיר שזה שמן מומלץ לתיבול ולבישול, ואז כמוני, ברגע שהם יתבלו איתו את הסלט שלהם וירצו להקיא, יבינו את הטעות המרה…
מסקנה? טריקים קטנים (או הונאות קטנות, תלוי אם תחליטו שזה לגיטימי) כאלה נמצאים בכל מקום. הם מתבססים על כך שהמוח שלנו, שטרוד בכל כך הרבה דברים, עושה כל הזמן קיצורי דרך ולא מעוניין להוציא אנרגיה מיותרת על דברים יומיומיים שבאים לנו באוטומט. ברוב המוחלט של הפעמים זה רעיון טוב, אבל בשביל המקרים האלה האלה חשוב כן לזכור למקד את הקשב לפעמים גם בדברים שנראים טריוויאליים. לא כל מה שמגעגע כמו ברווז הוא ברווז.
