אני מלמד השנה קורס על המוח לילדי כיתות ט בבית הספר אורט גבעתיים. במסגרת הלימוד, התלמידים מתחלקים לקבוצות וכל קבוצה לקחה נושא חדש שקשור למוח שלא דיברנו עליו בכיתה, חקרה ולמדה אותו באופן עצמאי ובסוף גם הכינה מצגת ופוסטר מדעי.
השבוע הגיע רגע השיא, ומול אודיטוריום מלא בכל ילדי השכבה עמדו התלמידים שלי והציגו קבוצה אחר קבוצה את הנושאים שלהם. מזיהוי פרצופים דרך פחד ועד אפילפסיה. שבע קבוצות עם שבעה נושאים מגוונים ושבע דרכי הצגה שונות.
תוך כדי האירוע, בעודי רושם הערות, ניסיתי להזכר בבית הספר התיכון שלי בעת שהייתי בכיתה ט׳. גם אנחנו התבקשנו להציג אז מצגות, אבל המרחק בין איכות המצגת והעמידה מול קהל שהציגו היום לאלה שהציגו בני כיתתי לפני כמעט עשרים שנה הוא עצום. היום יש דגש הרבה יותר משמעותי בבתי הספר על למידה מתוך חקר וכן על הכנת פרזנטציות, שתי יכולות שחשוב מאוד לפתח כיום. ואני מקווה שהתלמידים ישכילו מהם עוד ועוד
