השבוע נתתי את אחת ההרצאות היותר חשובות שיצא לי להעביר

זה קרה בקורס מיוחד של משרד הרווחה על טיפול באלימות. בקורס השתתפו מטפלים מכל רחבי הקשת שנחשפים לאוכלוסיה אלימה, בין אם במחלקות לשירותים חברתיים ועד לבתי הכלא. בקורס יש התמקדות רבה בנושא ויסות רגשות, וקיבלתי פנייה לבוא ולדבר על הצד המוחי של הסיפור.
 
מטפלים רבים מספרים מנסיון קליני שטראומה עלולה להוליד התנהגות אלימה. אדם שהתעללו בו בילדותו יכול להפגין הרבה יותר אגרסיביות ואימפולסיביות כבוגר. אבל מדוע זה כך?
 
יחד צללנו לבסיס המוחי של טראומה והפרעה פוסט טראומטית, ראינו איך מנגנון חיובי שאמור לעזור לנו אבולוציונית הופך למסוכן, למדנו אילו סוגים שונים של פגיעות במוח אנחנו רואים אצל אנשים שחוו טראומה ומה אנחנו יכולים ללמוד מהפגיעות האלה על ההתנהגות שלהם. דיברנו על הקשר בין פוסט טראומה ואלימות, ובסוף גם קצת על כיווני מחקר וטיפול בתחום, הן פוטנציאליים והן כאלה שכבר קיימים היום.
 
ההרצאה הייתה נהדרת, מעבר לעובדה שהמשתתפים היו פעילים ואיתגרו אותי לא אחת, נראה שההכרות עם התהליכים המוחיים סיפקה הסברים לתופעות שהם מכירים מהקליניקה והתפקוד היומיומי. האנשים האלה עושים עבודת קודש, ולא תמיד היא מוערכת מספיק. אם באמת הצלחתי לעזור להם בתפקיד המדהים שלהם, ובכך שיפרתי את חייהם של מטופלים, מבחינתי זה חשוב הרבה יותר מכל הרצאה רגילה שבה אני מלמד סקרנים איך המוח עובד.