איך סרטון “הרצל” התקבל בחברה הערבית? ולמה זה קשור למוח?

מי שלא מכיר את “סרטון הרצל” כנראה לא היה מחובר לתקשורת או לרשתות החברתיות בישראל בשבוע האחרון. הסרטון הזה, שעלה לפני כשבוע לאינטרנט (על אף שהוא צולם לפני מספר שנים), הפך להיות ויראלי יותר מאשר נגיף החצבת (וזה קשה, בהנתן שמדובר בנגיף המדבק ביותר בעולם). הסרטון הפך לנפוץ גם בחברה הערבית בישראל, ודרכה הוא הגיע גם לעולם הערבי וזכה לפופולאריות גדולה. אלא ששם הוא מוכר בשם אחר, מסתבר שערבים שצופים בסרטון חושבים שהאישה בסרטון לא צועקת “הרצל” אלא “יא ע’סאן” (הוגים Rassan, ובתעתיק לאנגלית: Ghassan). ע’סאן, למי שלא יודע, הוא שם ערבי נפוץ.

זוהי דוגמה נהדרת לתהליך מרתק שקורה לנו במוח. מערכת העצבים שלנו צורכת המון משאבים, וכדי לחסוך באנרגיה היא הרבה פעמים מבצעת קיצורי דרך. כאשר החושים שלנו קולטים משהו שלא מאוד ברור לנו, במקום לבצע עיבוד עמוק ולהבין מה זה בדיוק הדבר הזה שהחושים קלטו, המוח מבצע קיצור דרך, ואם יש משהו שאנחנו מכירים שדומה מאוד לקלט החדש, הוא “מחליט” שמה שאנחנו קולטים כרגע הוא אותו דבר מוכר. בצורה הזו המוח חוסך משאבים, ובעיקר, מספק לנו תשובה במהירות בלתי נתפסת. כך למשל אתם מסוגלים לזהות יותר טוב שמישהו צועק את השם שלכם גם אם יש בחוץ רעש נוראי, או שאתם מסוגלים לזהות גם בחושך אנשים שיש להם פרטים בולטים כמו משקפיים יחודיות או סגנון לבוש מסוים.

זו יכולת מדהימה, אבל לפעמים קיצורי הדרך האלה לא מובילים אותנו למקומות הנכונים. אם המוח יעשה קישור לא נכון, אנחנו נחשוב שאנחנו רואים או שומעים דברים לא אמיתיים. מהסיבה הזו למשל, ילדים מפחדים מאוד כשהם רואים צלליות בחושך, המוח שלהם, שלא רגיל לראות צלליות של ארונות, מקשר אותן לדברים מפחידים שהוא מכיר יותר, כמו מפלצות למשל. מאותה הסיבה ערבים שומעים “ע’סאן” במקום “הרצל”. המוח שומע מישהי מדברת אבל לא כל כך מבין מה היא אומרת. מכיוון שהשם “ע’סאן” מוכר לערבים (בפרט אם הם מגיעים מחוץ לישראל) יותר מאשר השם “הרצל”, המוח אוטומטית מקשר בין שתי השמות.

זה כמובן לא אומר שזה בלתי הפיך. אם תגידו לאדם ששמע “ע’סאן” שמה שהוא שמע בסרטון זה “הרצל”, הוא כנראה יצליח לשמוע זאת (אם כי לא בטוח שמיד). אלא שכדי לעשות זאת, אנחנו צריכים להפעיל את מנגנוני המודעות שלנו, ובעצם להכריח את המוח לחשוב לאט, לא לקחת קיצורי דרך, אלא לחשוב לעומק על מה שהוא רואה או שומע. בדרך כלל המוח לא מפעיל את המערכת המודעת במקרה הזה (ויש מדענים שקוראים לה בעקבות כך “המערכת העצלה”), ולכן דרושה תשומת לב מיוחדת מצדנו כדי שנוכל לשנות אצלנו את מה שראינו או שמענו מלכתחילה, ובעצם לשמוע “הרצל” במקום “ע’סאן”.

אך גם העובדה שע’סאן הוא בסך הכל הרצל לא מפריעה למסעדה ולחנות ספרים בלבנון להציע מבצעים מיוחדים לאנשים שקוראים להם ע’סאן בעקבות הויראליות של הסרטון.

תודה למעאלי שהסבה את תשומת לבי לתופעה המעניינת, ולגל על הלינק הלבנוני.