בדיוק היום לפני שנה התרחש אירוע שזיעזע את הקהילה המדעית עד היסוד: המדען הסיני הא גי’אנקוי הודיע על לידתן של ננה ולולו, שתי תינוקות שהוא ערך ושינה להן את הקוד הגנטי במטרה להפוך אותן לחסינות לאיידס.
עריכה של הדנ”א מעולם לא בוצעה בבני אדם לפני כן, עדיין לא נקבע האם זה אתי וכיצד בטוח ונכון לעשות זאת. ובכל זאת, אדם אחד החליט לעשות זאת על דעת עצמו, והרעיד את העולם.
עריכה גנטית היא דבר שעליו חלמו בעולם המדע כבר ממזמן. אם הדנ”א שלנו הוא ספרייה ענקית שבה יש הוראות כיצד לבנות את הגוף שלנו ולתחזק אותו, המחשבה על שינוי הטקסטים שכתובים בספרים היא מרגשת. אפשר לתקן מוטציות שנוצרות בדנ”א וכך לרפא מחלות, אבל אפשר כבר לחשוב רחוק יותר ולדמיין עולם שבו חיים בני אדם משופרים עם יכולות על שהם השיגו בעקבות שינויים בדנ”א.
המחשבה להשתמש בטכנולוגיה גם בבני אדם עלתה כאופציה יותר ויותר בשנים האחרונות. אך כאמור, לא כל טיפול נכנס לשוק מיד. ועדות אתיקה קיימות כדי לאשר רק טיפולים שמוגדרים כיעילים ובטוחים לשימוש, וכדי למצוא את הדרך הנכונה להפוך טיפול בבעלי חיים למתאים לשימוש בבני אדם.
הא, כמובן, לא קיבל אישור מאף ועדת אתיקה ופעל על דעת עצמו, דבר שמעלה הרבה שאלות לעתיד. למדענים יש ידע וכוח משמעותיים, אם כל אחד יוכל לנצל אותו כדי לעשות ככל העולה על רוחו בלי לתת על כך את הדין, ההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת.
במקרה הנוכחי, הקהילה המדעית הגיבה יחסית מהר, היקף הביקורת הכלל עולמית כלפי מעשיו של הא גרמו לו לאבד את משרתו הן באוניברסיטה והן בחברה שהקים, וממשלת סין פתחה נגדו בחקירה. מחוקר צעיר ומבטיח, נראה שהוא סיים את דרכו בעולם המדע. הא עצמו ירד למחתרת, ומאז ינואר האחרון לא שמענו ממנו ואיננו יודעים מה מעשיו כיום.
ככל שעבר הזמן הסתבר שהא לא עבד לבד, והתייעץ לאורך הדרך עם כמה מדענים חשובים בעולם העריכה הגנטית, שחלקם אף נתנו לו את ברכתם. עם זאת, לאחר שהא חשף את ממצאיו, איש מהם לא גיבה אותו, וכשהקשרים החלו להיחשף, רבים מהם גינו את המעשה וטענו שלא ידעו מה כוונתו של הא, או שלא האמינו שהוא באמת מתכנן לעשות את מה שעשה.
ומה באשר לפעוטות עצמן? דבר אחד ודאי: הניסוי נכשל. הא הודה בעצמו בכך שהוא לא הצליח ליצור את השינוי בדנ”א שייחל לו בכל תאי הגוף של ננה ולולו, והן אינן חסינות ל-HIV. אך מעבר לכך, לא פורסם מעולם מידע על רופאים שבדקו אותן וראו מה מצבן.
מחקרים על אותו שינוי שהא ניסה לעשות מראים שהשינוי יכול להעלות את הסיכון לחלות במחלות שונות (אם כי מנגד, מחקר אחר מציע שהשינוי משפר את יכולות הזיכרון), אך האם ננה ולולו בריאות? איננו יודעים. יתרה מכך, כשהא פירסם את הצהרתו לפני שנה, הוא אמר שאישה נוספת נמצאת כרגע בהריון. אותה אישה אמורה היתה ללדת מאז, אך פרטיה והמצב של הילוד לא ידועים לנו.
היום, שנה אחרי, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהפרשה. עריכה גנטית כנראה כן תיכנס לשימוש בבני אדם מתישהו בשנים הבאות. גם אם כיום המחשבה על שינוי של הדנ”א שלנו נשמעת מפחידה, ברגע שיהיו יתרונות רפואיים ברורים, נתרגל גם לזה כמו שקיבלנו טכנולוגיות אחרות.
השאלה הגדולה היא מה יהיה כשיבוא הא הבא? האם התגובה החמורה על מעבר כה חריף על האתיקה המדעית תספיק כדי להרתיע אותו? ומה אם בשם הכסף או הקדמה הטכנולוגית הוא יצפצף על הכל ויבצע את תוכניתו?
בעולם שבו הטכנולוגיה מתפתחת במהירות כה גבוהה, אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על מוכנות למצבים כאלה, כאנשים פרטיים וכחברה אנושית שלמה.
באדיבות TheMarker