החרקים הולכים ונעלמים, וזה מסכן את כולנו

הקיץ הגיע ואיתו גם החרקים. רבים מאיתנו מביטים עליהם בגועל, חלקנו מרימים כפכף, אחרים רצים להתקשר למדביר. רובנו שונאים אותם, אבל בלעדיהם, עולם החי לא יוכל לשרוד בצורתו הנוכחית. מה שמטריד בעובדה הזו הוא שמדובר באפשרות הרבה יותר ריאלית ממה שנדמה. ה”מזיקים” הללו, שסובלים ממוניטין גרוע, נמצאים בסכנה אמיתית וברורה שעלולה להשפיע עלינו באופן בלתי הפיך.

אנטמולוגים בכל רחבי העולם מדווחים כבר שנים רבות על ירידה בכמות החרקים. ב-2017 פרסמה קבוצת חוקרים הפועלת מאז שנות השמונים מאמר מקיף בנושא, ובו הציגה תצפיות שביצעה לאורך 27 שנים ב-63 שמורות טבע ברחבי גרמניה. התוצאות היו חד משמעיות והראו ירידה של 76% בכמות החרקים לאורך התקופה, כשהפערים בקיץ הם החמורים ביותר ומגיעים עד לכדי 82%.

המחקר עשה רעש רב בזמנו וסוקר בהרחבה בתקשורת. יחד עם זאת, הוא עורר גם לא מעט מתנגדים שביקרו את המתודולוגיות שבהן החוקרים השתמשו. אלא שבחמש השנים שחלפו מאז פורסמו מחקרים נוספים ממקומות אחרים בעולם וגם הם הצביעו על ירידה חדה בכמות החרקים (עשרות רבות של אחוזים). בישראל, אגב, עדיין לא פורסם מחקר בנושא, אך אפשר להניח כי המגמה מתרחשת גם כאן.

הסיבות לדאגה מהיעלמות החרקים הן רבות ונובעות מהתפקיד הקריטי שלהם בטבע. בראש ובראשונה בגלל תהליך ההאבקה (הדרך שבה צמחים מתרבים באמצעות העברת האבקנים על ידי חרקים), החיוני ל-75% מגידולי השדה ועד ל-95% מכלל הצמחים הפורחים. המשמעות ברורה: ללא חרקים, עולם הצומח עומד בפני קטסטרופה.

תפקיד קריטי אחר נובע ממיקומם של החרקים בשרשרת המזון.  בעלי חיים אחרים אוכלים אותם, ולמעשה חרקים קיימים כמעט בכל שרשרת מזון בעולם החי, כך שהעלמותם תסכן גם את שאר בעלי החיים. החרקים גם ניזונים כמובן בעצמם ובין היתר קוטלים מזיקים (למשל כנימות) הפוגעים בחקלאות. אחרים ניזונים מגללי צואה, מפרקים את הנוטריינטים והופכים אותם לדשן שאותו מנצלים הצמחים בתורם. קצרה היריעה מלתאר את כלל התרומה לכדור הארץ בכלל ולאנושות בפרט.

אז מדוע החרקים נעלמים? מאותן סיבות שבגללן בעלי חיים אחרים נמצאים בסכנת הכחדה. האשמה היא בעיקר בנו, המין האנושי. האדם כורת עצים, הורס בתי גידול ועושה שימוש בחומרי הדברה שקוטלים לא רק את המזיקים אלא גם אינספור חרקים חפים מפשע. גם הזיהום הסביבתי הוא גורם משמעותי נוסף, ואפילו שינויי האקלים משפיעים על תנאי המחייה בבתי הגידול של החרקים.

חרקים מהווים חלק ענק מעולם החי, לא פחות מ-80% מהמינים. ישנם כמיליון מיני חרקים שמאופיינים על ידי הקהילה המדעית, אך לפי ההערכות ישנם עוד כארבעה מיליון מיני חרקים אחרים. על אף שלחרקים יש מוניטין רע בקרב רבים (מלבד קהילת חובבי פרוקי הרגליים הנהדרת), אבל בלעדיהם הקיום שלנו עומד בסכנה.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן