יותר מ-3.5% מאוכלוסיית ארה”ב סובלת מהפרעה פוסט טראומטית (PTSD). זהו מספר עצום שמהווה נטל רב על החברה. אנחנו כמהים למצוא להפרעה הקשה הזו פתרון כבר עשורים רבים, אך ייתכן שהתשובה טמונה בתרופה אחת שקיימת כיום בכל בית מרקחת.
לפני שלושים שנה רופאים החלו לשים לב לכך שלמטופלים עם PTSD יש רמות נמוכות יותר של קורטיזול. ההפרש משמעותי בייחוד כאשר מסתכלים על רמות הקורטיזול זמן קצר לאחר שהאירוע הטראומטי התרחש. לנשים יש סיכוי גבוה פי שתיים לפתח PTSD מגברים, ובאופן מעניין, רמות הקורטיזול שלהן נמוכות יותר לאחר טראומה.
ההורמון קורטיזול חשוב כדי לתווך תגובה ללחץ. במצבים כאלה הגוף נעשה דרוך יותר, ולכן חשוב להזרים דם כדי לספק יותר אנרגיה, לעצור תהליכים פחות דחופים וליצור סדר עדיפויות חדש בגוף כדי שנצליח להתמודד כמו שצריך עם מצב הלחץ.
אם קורטיזול ידוע כ”הורמון הלחץ”, זה אולי קצת מפתיע שדווקא בהפרעה פוסט טראומטית, שמלווה בהמון סטרס, יש רמות נמוכות של קורטיזול. אלא שלקורטיזול יש משוב תגובה שלילי – כשהגוף מרגיש שיש קורטיזול בדם, הוא מפסיק לייצר אותו, מה שגורם לנו להירגע, לצאת מהלחץ ולאפשר לגוף לחזור לשגרה. בעקבות המשוב הזה, גם המוח מייצר פחות זיכרונות פחד לגבי האירוע המלחיץ, ולאותם זיכרונות בדיוק יש תפקיד משמעותי בהתפתחות הפרעה פוסט טראומטית, ואכן מי שנחשפו לטראומה ושמרו על רמה גבוהה יותר של קורטיזול, פיתחו הרבה פחות זכרונות רעים מהאירוע. לכן ייתכן שמי שהיו לו רמות נמוכות של קורטיזול בעת החשיפה לטראומה, נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח PTSD.
אם זה אכן המצב, יש כאן בשורה מעניינת מאוד, משום שאת רמות הקורטיזול בגוף אפשר להעלות בלי הרבה מאמץ בזכות התרופה הידרוקורטיזון. זו תרופה שנמכרת בכל בית מרקחת ומשמשת בין היתר לטיפול בדלקות. אם נצליח לתת לנפגעים את התרופה זמן קצר לאחר החשיפה לטראומה, אולי נקטין בכך את הסיכוי שלהם לפתח הפרעה פוסט טראומטית.
קבוצת חוקרים מישראל, בראשות פרופ’ חגית כהן מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ’ יוסי זוהר מאוניברסיטת תל אביב, הם מחלוצי המחקר בתחום. הם הראו שנתינה של הידרוקורטיזון לחיות מעבדה ששימשו כמודל לפוסט טראומה מיד לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי משפרת את המצב משמעותית, ואף מצאו סימנים להשפעה על הזיכרון. מרוצים מהתוצאות, בחנו כהן וזוהר אם נתינת הידרוקורטיזון בשעות הראשונות לאחר חשיפה לאירוע טראומטי יכולה להפחית את הסיכוי לפתח PTSD בבני אדם, ונראה שזה אכן המצב.
עם זאת, חשוב גם לצנן את ההתלהבות. לא כל הקהילה המדעית עדיין מסכימה שהידרוקורטיזון יכול להפחית את הסיכוי לפתח הפרעה פוסט טראומטית, יש ממצאים שמראים שהתרופה יעילה רק בחלק מהמקרים. ברור לכולם שיש עוד צורך במחקר ובניסויים קליניים לפני שנוכל להכריז שזהו טיפול יעיל, אך עצם העובדה שבכוחה של תרופה פשוטה שכבר קיימת בשוק למנוע התפתחות של אחת ההפרעות הנפוצות ביותר בעולם היא בשורה מרתקת ומסקרנת.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
