סכיזופרניה היא הפרעה פסיכיאטרית נפוצה מאוד. אחוז שלם מהאוכלוסייה סובלים ממנה. על אף שהמחקר בתחום מספק פריצות דרך מעניינות, ועל אף שיש טיפולים שמסוגלים לסייע – לסכיזופרניה אין עדיין תרופה. והנה סיפור אחד שעשוי לרמוז על כיוון אפשרי למחקר: ישנו סוג מסוים של עיוורון שמי שלוקה בו כנראה חסין לסכיזופרניה. לא פחות ולא יותר.
עיוורון נגרם פעמים רבות בגלל פגיעה בעיניים. יחד עם זאת, מכיוון שהמוח הוא זה שמעבד את התמונה, אם האזור שאחראי על עיבוד המידע הראייתי נהרס – הראייה עלולה להיפגע מאוד, עד כדי עיוורון מוחלט, גם אם העיניים עובדות מצוין. התופעה הזו נקראת “עיוורון קורטיקלי” או עיוורון מוחי, ועל אף שהיא יכולה להתרחש במהלך החיים (למשל עקב תאונה), יש כאלה שסובלים ממנה כבר מלידה. בהתאם לסטטיסטיקה הכללית, היה ניתן לצפות שבערך 1% מהסובלים מעיוורון מוחי יאובחנו בהמשך חייהם כסכיזופרנים. אלא שבפועל המצב מרתק בחריגותו: לאורך כל ההיסטוריה הרפואית המתועדת לא ידוע ולו על מקרה אחד של אדם שנולד עם עיוורון מוחי ולקה בסכיזופרניה.
האם יכול להיות שעיוורון מוחי נותן הגנה מסכיזופרניה? לא מעט חושבים כך. התסמין המפורסם ביותר של סכיזופרניה הוא הזיות, ובייחוד מראות שווא. בסכיזופרניה יש בעיה של סנכרון מידע חושי, וייתכן מאוד שהזיות נוצרות לאחר שהמוח לא מצליח לסנכרן את המידע מחוש הראיה עם שאר החושים, ואז יוצר מראות אלטרנטיביים שאותם חוזים סכיזופרנים. אלא שאדם שלא ראה מימיו לא שמר בזכרון שלו שום מידע ויזואלי, ולכן אין למוח “עם מה לעבוד” כדי ליצור את מראות השווא.
אנשים שסובלים מסכיזופרניה גם “שומעים קולות”, כלומר סובלים מהזיות בחוש השמיעה. מחקר מעניין מצא שאצל סכיזופרנים ששומעים קולות, האזור במוח שאחראי על השמיעה קטן יותר. זוהי מסקנה חשובה משום שידוע שאצל עיוורים רבים, האזור שאחראי על השמיעה דווקא גדל משום שהם צריכים להסתמך עליה הרבה יותר. אם כך, האם בזכות זה עיוורים לא סובלים מהזיות בחוש השמיעה?
ישנם גם כמה מחקרים שהראו שאזורי הראייה במוח מעורבים גם בשפה (וזה אולי לא מפתיע שלשפה יש מימד ויזואלי). אנו יודעים כי סכיזופרנים מפגינים שפה דלה יותר, מבצעים יותר הכללות ומפשטים מאוד מושגים, מה שאולי משפיע על הדרך שבה הם תופסים את העולם. במקביל,התגלה כי ילדים שסובלים מעיוורון מוחי דווקא מבצעים הרבה פחות הכללות והפשטות בשפה שלהם.
התעלומה הזו הופכת למסקרנת עוד יותר כשמתברר שהיא אופיינית רק לחוש הראייה. איבוד חושים אחרים לא מגן מסכיזופרניה, ומנגד, עיוורון מוחי מלידה לא מפחית את הסיכוי לחלות בהפרעות פסיכיאטריות אחרות.
סכיזופרניה מפורסמת כאמור במראות שווא ומחשבות שווא. כך היא גם בדרך כלל מאובחנת. אבל לסכיזופרנים יש לא מעט תסמינים אחרים כגון: קשיי קשב וריכוז, ירידה ביכולת לפתור בעיות וחשיבה מופשטת ודלה. לא ברור עד היום כיצד עיוורון מוחי משפיע על הסימפטומים האלה. גם לא ברור מה הסיבה לכך שתוצאות המסקרנות נצפות בעיוורון מוחי ולא בעיוורון עיני, הרי בשני המקרים הראייה אובדת. נראה כי מה שמשתנה במוח עצמו בעיוורון מוחי הוא הגורם המכריע.
המדע עדיין לא מבין מספיק טוב מה קורה במוח של סכיזופרנים ומה גורם להפרעה שבה הם לוקים. הקשר בין סכיזופרניה לעיוורון לא רק מעניין כשלעצמו, גם עשוי לספק חלון להבנת המחלה בכללותה. אם נבין מה גורם לסובלים מעיוורון מוחי לא לסבול גם מסכיזופרניה, אפשר להניח שנלמד גם כיצד לטפל בה טוב יותר.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
צילום: AP