מלבד חיסוני הקורונה, הקהילה המדעית עובדת במרץ גם כדי לפתח טיפולים כדי לעזור לאלה שחולים. אחד הכיוונים שהחוקרים פועלים בו הוא בחינת ההשפעה של תרופות קיימות על נגיף הקורונה. יש לכך יתרון עצום: לא צריך לפתח תרופה חדשה, מה שחוסך המון זמן, ומלבד זאת, תרופות רבות כבר קיימות בשוק כל כך הרבה שנים, שלייצר ולקנות אותן עולה מעט מאוד כסף, ואם יתגלה שתרופה כזו יכולה לעזור לחולי קורונה, לכל מי שסובלים מהמחלה יהיה קל לקבל גישה לטיפול יעיל במחיר זול.
אחד הכיוונים לטיפולים כאלה הוא נוגדי דיכאון, וספציפית, משפחת ה-SSRI (כמו ציפרלקס ופרוזק). רבים הסובלים מדיכאון מראים ירידה ברמות הסרוטונין שבמוח שלהם. הפרשה גבוהה של סרוטונין מקושרת עם מצב רוח חיובי. כמו רוב החומרים הכימיים שבמוח, סרוטונין מופרש לפרקי זמן קצרים מאוד כל פעם, ואחר כך נספג מחדש בתאים. כך אפשר להעביר הודעה קצרה ולעצור אותה בזמן. תרופות ממשפחת ה-SSRI משהות את מנגנון הספיגה החוזרת שבמוח, מאפשרות לסרוטונין לפעול פרק זמן ארוך יותר, ובכך מפחיתות את התסמינים של הדיכאון.
אלא שסרוטונין לא משפיע רק על המוח, אלא גם על מערכת החיסון. בין היתר, אנחנו יודעים שסרוטונין מעכב את ההפרשה של חלבונים גורמי דלקת בגוף, כולל כאלה שמופרשים ברמה גבוהה לאחר הדבקה בקורונה. לסרוטונין יש גם השפעה אנטי-ויראלית. כך למשל, תאמינו או לא, סרוטונין מקטין את היכולת של נגיף ה-HIV להדביק את תאי הגוף. עכברים שהונדסו גנטית כך שהם לא מבטאים קולטנים לסרוטונין מראים תוחלת חיים קצרה יותר. כל אלה מלמדים אותנו שלסרוטונין יש תפקיד חשוב במערכת החיסון, ואולי אפילו תפקיד שיכול לעזור להתמודד עם הקורונה.
ואם זה אכן המצב, נוגדי דיכאון, שמגדילים את השפעת הסרוטונין בגוף, אולי עוזרים לנצח את נגיף הקורונה. מחקר מרשים במיוחד שנערך על אלפי בני אדם, הראה שאנשים שלוקחים נוגדי דיכאון נמצאים בסיכון נמוך יותר למות מקורונה מאנשים בריאים בני אותו גיל ומין. תרופה אחת בשם פלובוקסמין (או פאבוקסיל), שניתנת היום בעיקר לסובלים מ-OCD, הראתה תוצאות מרשימות במיוחד, אלה שלוקחים אותה באופן קבוע היו בעלי סיכון נמוך במיוחד למות מקורונה. פלובוקסמין היא תרופה זולה ונפוצה, ולכן יש לה המון פוטנציאל.
לאחרונה פורסם מחקר שהחליט לבדוק אחת ולתמיד את הפוטנציאל הזה בניסוי מבוקר היטב. המחקר נערך בברזיל על 1500 בני אדם לא מחוסנים שנדבקו בקורונה. מחציתם התבקשו לקחת פלבוקסמין באופן קבוע בעוד שהמחצית השנייה קיבלה תרופת דמה. רבים מהמשתתפים הודו שהם לא לקחו את התרופה בתדירות המבוקשת. אבל כשמסתכלים על אלה שכן הקשיבו לחוקרים, הסיכוי שלהם להתאשפז צנח ב-66%!
יש לנו לא מעט ללמוד על המנגנונים שבה התרופה משפיעה על מערכת החיסון, אבל עצם העובדה שתרופה זולה וזמינה מראה יעילות מרשימה בהתמודדות עם קורונה, היא חדשות טובות מאוד לכולנו.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, ומייקל קניגס, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
תמונה: Getty Image IL