שינה זה חשוב. למעשה, שמירה על שְׁנַת־לילה מספקת היא כנראה אחד הדברים החשובים שאתם יכולים לעשות למען הבריאות שלכם. מחסור בשינה גורם לנו להיות עייפים ולא מרוכזים, ובטווח הארוך חוסר שינה מקושר עם מספר רב מאוד של מחלות ואף עם פגיעה במוח. רוב בני האדם הבוגרים אמורים לישון בין שבע לתשע שעות בלילה. ברור לכולנו שכדאי להקפיד לישון מספיק שעות, אבל מה קורה אם ישנים יותר מדי? האם יש לכך השלכות?
חלק מאיתנו ישנים לפעמים יותר מתשע שעות בלילה אחד, למשל במקרה שלא ישנו הרבה בלילות הקודמים. לא ברור אם לשינה ממושכת מפעם לפעם יש השלכות לטווח הארוך, אבל בקרב אלו שישנים יותר שעות באופן קבוע נפוץ סיכון גבוה יותר למגוון מחלות והפרעות, כמו שבץ, בעיות לבביות, סוכרת, השמנת יתר, דיכאון ועוד. בממוצע, אנשים שישנים שְׁנַת־יתר אף נוטים לתוחלת חיים קצרה יותר.
המידע על ההשפעה של חוסר שינה על המוח רב יותר. שינה קריטית לבריאות, בין היתר, משום שבזמן השינה מתרחשים תהליכים שמיועדים לנקות את המוח מפסולת שמצטברת בו בשעות היום. לכן אם לא נישן מספיק לא כל הפסולת תסולק, והיא עשויה לגרום למחלות. ואכן, חוסר שינה מקושר עם מחלות שמערבות את הפסולת שמצטברת במוח, כגון אלצהיימר.
אבל אין לנו הבנה דומה של התהליכים המוחיים שמתרחשים בשנת־יתר. הרמזים הכי טובים על התהליכים האלה מגיעים ממחקר מ־2009, שבו נבדקו דגימות דם מנבדקים שדיווחו כמה שעות הם ישנים בלילה. אנחנו יודעים שחוסר שינה מוביל לדלקת, אבל לפי המחקר הזה גם אצל אנשים שישנים יתר על המידה באופן קבוע רואים עלייה במדדי הדלקת בדם.
חוסר שינה גורם לאורך זמן לפגיעה ביכולות קוגניטיביות. כולנו מרגישים את זה כשאנחנו לא מרוכזים לאחר לילה לבן. אבל גם לשנת־יתר יש השפעה דומה. לפי כמה וכמה מחקרים היא מקושרת לירידה במגוון יכולות שכליות, בין היתר זיכרון, יכולות ניהוליות, קשב וריכוז, תפיסה מרחבית ומהירות מחשבה.
כל אלה נשמעים מפחידים למדי. עם זאת, חשוב להיזהר במסקנות. אחד העקרונות החשובים בקריאה ביקורתית של מאמרים הוא שקורלציה אינה מעידה על סיבתיות, כלומר, גם אם אנחנו שומעים על קשר בין שני גורמים, זה לא אומר שאחד מהם בהכרח גורם לשני. המחקרים העיקריים שיש היום על שנת־יתר הם מחקרי קשר, והם לא בודקים מה גרם למה. למעשה, הרבה יותר הגיוני לחשוב שאנשים שחולים בכל מיני מחלות נוטים לשנת־יתר ולא ששנת־יתר עצמה גורמת למחלות. ייתכן שהדבר גם נכון להשפעה של שנת־יתר על המוח ועל היכולות הקוגניטיביות.
עם זאת, עצם קיומו של הקשר מעניין, שכן הוא מלמד שגם אם שנת־יתר אינה הגורם לבעיה עצמה, היא עשויה להיות נורת אזהרה לכך שמשהו אחר בגוף אינו פועל כשורה. יש מחקרים שמראים שכאשר מתחשבים במחלות רקע ובגורמים נוספים, חלק מהקשר בין שנת־יתר לבין תחלואה נחלש, ובחלק מתתי־הקבוצות הוא נעלם. היחלשות הקשר בחלק מהמקרים מחזקת את האפשרות ששנת־יתר היא במקרים רבים סימפטום ולא גורם.
יש גם עדויות לכך שאיכות השינה חשובה לא פחות מהכמות. אדם שישן עשר שעות אך סובל משינה מקוטעת או לא עמוקה עשוי לחוות השלכות בריאותיות שונות מאדם שישן שבע שעות של שינה רציפה ואיכותית. במובן הזה "יותר" לא בהכרח שווה "טוב יותר", והמדד של שעות שינה בלבד עלול להטעות. מחקרים אחרים מציעים שהחשיבות של שגרת שינה קבועה חשובה לא פחות מאורך השינה עצמו.
אז מה אפשר לקחת מכל זה לחיי היומיום? ייתכן שהמסר המרכזי הוא איזון. רבות מההמלצות המחקריות מדברות על שבע־תשע שעות שינה לרוב האנשים. עם זאת, הסיפור מורכב יותר ולכל אדם יש צרכים שונים של שינה. זאת גם הסיבה שבגללה יש אנשים מבוגרים מאוד שמסתפקים בפחות שעות שינה, ולעומתם ספורטאים ואנשים פעילים מאוד לפעמים צריכים יותר שעות שינה. לכן כל אחד מאיתנו צריך להכיר את עצמו, להיות קשוב לגוף שלו ועם זאת לא להתעלם מהסימנים שהוא מספק על מצבנו הבריאותי.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן תמר כהן, רועי וקראט ושמואל נוימן התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל
