האם התשובה לנדודי השינה טמונה בגנטיקה שלנו?

בכל רחבי העולם המוני מדענים חוקרים ומנסים להבין לעומק מה בדיוק קורה במוח בשורה ארוכה של הפרעות נוירולוגיות. בהרבה מקרים עדיין אין לנו ידע מספק על המנגנונים שגורמים לבעיות במוח, ואילו גנים מעורבים בכל מחלה, אם בכלל.

אחת השיטות שבה החלו לעבוד בשנים האחרונות כדי להתמודד עם הבעייה נקראת “מחקריי קישור גנומיים רחבי היקף” או בקיצור GWAS. מטרתה של השיטה היא לקחת המון בני אדם (וכפי שתכף תראו מדובר על מספרים מאוד מאוד גדולים) מכל רחבי העולם, הן בריאים והן כאלה שלוקים בהפרעה מסוימת שאותה רוצים לחקור, בוחנים את הדנ”א שלהם ומחפשים שינויים ספציפיים שמשותפים לכל אלה שלוקים בהפרעה, בהשוואה לאוכלוסיה הבריאה. אם נמצא כאלה, הגנים הללו יכולים להיות קשורים להפרעה, ואם נחקור אותם, אולי נבין מה גורם לה יותר טוב, ואולי גם נדע איך לטפל בה. בשנים האחרונות בוצעו כך המון מחקרים על מגוון רחב של סינדרומים כמו סכיזופרניה, אוטיזם, בעיות לב או סכרת, ובחודש שעבר הצטרפה לחגיגה כוכבת נוספת: האינסומניה.

אינסומניה משמעותה חוסר שינה. למרות שהיא לא מספיק מוערכת, היא מהווה בעיה עצומה לחברה. בכל רגע נתון בערך שליש מאוכלוסית העולם סובלת מנדודי שינה, והמספרים רק הולכים ועולים משנה לשנה. אצל רבים מאוד מדובר בבעיה זמנית (ואני מניח שלרובכם יצא לסבול מנדודי שינה), שיכולה לנבוע מסיבות כמו לחץ נפשי או כאב פיזי, ולאחר שהוא נרגע, הם חוזרים לישון שינה מלאה. אך במקרים רבים מדובר בבעייה כרונית מתמשכת, ואותה צריך להבין.

לפני פחות מחודש פורסמו שני מחקרי GWAS בקנה מידה מאוד רחב בנושא אינסומניה (ולמעשה, שניהם פורסמו באותו גליון של אותו כתב עת, Nature Genetics). אחד המחקרים בחן כ-450,000 איש, והמחקר השני בחן מעל למליון בני אדם (!) ולטענת החוקרים מדובר במחקר ה-GWAS הגדול ביותר בהיקפו שנערך אי פעם!

שני המחקרים מצאו כל אחד שורה ארוכה של גנים שיש בינהם קשר מסוים לאיכות השינה ולאינסומניה. כאשר הם בחנו למה אותם גנים משמשים, התגלו לא מעט חפיפות בין אינסומניה לבין תופעות אחרות. למשל, שני המחקרים מצאו הרבה גנים שקשורים לדכאון. אנחנו אכן יודעים שנדודי שינה מופיעים המון אצל לוקים בדכאון, וייתכן שמאחורי זה עומדת סיבה גנטית. גורמים נוספים שהתגלו קשורים למחלות לב ודם שונות וגם לסכרת, תחומים מעניינים שלאחרונה אכן נערכים מחקרים שבוחנים את הקשר בינם לבין אינסומניה.

התוצאות הללו עדיין לא אומרות הרבה. אותם גנים שנמצאו הם רק “מועמדים”, עדיין אין הוכחה חד משמעית שהם מעורבים בנדודי שינה. כדאי לומר גם שעד היום מחקרי ה-GWAS עדיין לא הביאו פריצת דרך מאוד חזקה בחקר מחלות המוח. אך מי יודע, אולי הפעם נראה סוף סוף כיוון חדש שיוכל לעזור להמונים שסובלים מנדודי שינה באופן קבוע.

לכתבה שלי בדה-מרקר