ככל שאנחנו מזדקנים, גם המוח שלנו מזדקן יחד איתנו. שינויים שמתרחשים במוח יכולים לפגוע ביכולות השכליות גם של אנשים בריאים לחלוטין. במשך שנים חוקרים רבים מנסים לחפש את נוסחת הקסם שתחזיר את הגלגל לאחור, ותגרום למוח מבוגר לתפקד כמו מוח צעיר יותר. אחד הכיוונים בנושא הוא להזריק חומרים מחיות צעירות לחיות בוגרות (ובעתיד אולי גם לבני אדם). בשנים האחרונות היו כמה מחקרים שהראו שדם צעיר של עכברים עשוי לגרום לתהליכי “הצערה” מסוימים בעכברים מבוגרים. אבל עכשיו תוצאות מעניינות מגיעות הישר ממערכת העיכול שלנו.
חיידקי מעיים הם אחד התחומים החמים היום בעולם המדע. אנחנו רואים שהם מושפעים מאוד ממגוון של דברים שקורים לנו, ומצד שני גם משפיעים על המון תהליכים בגוף. כתבתי פה בעבר, למשל, על מחקר שמצא קשר מעניין בין אוטיזם לחיידקי מעיים, ואכן אנחנו חושדים שיש לחיידקי מעיים השפעה על המוח. אם זה אכן המצב, אולי יש להם השפעה גם על זקנה?
יש לנו לא מעט סיבות לחשוב שזה אכן המצב. ככל שאנחנו מתבגרים, הרכב חיידקי המעיים שלנו משתנה, גם אצלנו וגם בקרב מכרסמים. בעבר פורסם כבר מחקר אחד שניסה להשוות את ההשפעה של חיידקי מעיים מעכבר צעיר וחיידקים מעכבר מבוגר ומצא שהם משפיעים על התחדשות תאי העצב במוח. אך בחודש שעבר פורסם מחקר חדש שכבר לקח את זה צעד אחד קדימה.
קבוצת חוקרים מאירלנד השתילה צואה של עכברים צעירים, שמכילה בתוכה את חיידקי המעיים שלהם, בעכברים זקנים. המוח הרגיש את ההבדל: ההיפוקמפוס של העכברים הזקנים, אזור חשוב מאוד במוח שקשור לזכרון, למידה והתמצאות במרחב, השתנה. הן מבנה ההיפוקמפוס והן הגנים שמתבטאים בו נעשו דומים יותר לאלה של עכבר צעיר. זה משמעותי מאוד משום שההיפוקמפוס הוא איבר שנוטה להיפגע עם הגיל, וניתן לקשר את הפגיעה בו עם קשיים בזכרון שמופיעים בגילאים מבוגרים.
אז אצל העכברים שעברו השתלה הופיעו שינויים במוח, אבל האם השינויים האלה משפיעים על ההתנהגות? עושה רושם שכן. עכברים עם פגיעות בזכרון מתקשים מאוד בפתרון מבוכים. הם צריכים להשתמש בהתמצאות המרחבית שלהם, ולזכור ולהכיר את המבוך כדי למצוא את הדרך האידאלית. עכברים זקנים בדרך כלל מתקשים יותר במשימות כאלה. אך למרות זאת, העכברים הזקנים שעברו השתלה פתרו מבוכים הרבה יותר טוב מאחיהם הזקנים שלא קיבלו חיידקי מעיים מעכברים צעירים!
המחקר הזה מצטרף למחקר מדהים נוסף שיצא בשנה שעברה, שבחן בעצם את הכיוון ההפוך. כאשר השתילו לחולדות צעירות צואה עם חיידקי מעיים של חולדות זקנות, ראו שהזכרון שלהם נפגע, שההיפוקמפוס משתנה, ושיש ירידה בביטוי של חומרים כימיים שמקושרים ללמידה וזכרון. כך שאולי באמת חיידקי המעיים שלנו מעורבים בתהליך של הזדקנות המוח, ויותר מזה, ייתכן בהחלט שניתן להפוך מוח מבוגר לצעיר יותר.
טכנולוגית השתלת הצואה כבר זמינה כיום בעולם הרפואה ונמצאת בשימוש במחקר. עם זאת, נראה שאנחנו עדיין רחוקים מעולם שבו ישתילו חיידקי מעיים “צעירים” בכל אדם מבוגר. אבל בעולם שבו תוחלת החיים עולה משנה לשנה, שיפור איכות החיים באוכלוסייה המבוגרת זו משימה חשובה ביותר עבור האנושות. כעת, האתגר של החוקרים הוא לנסות להבין איך בדיוק חיידקי המעיים יוצרים את השינויים הללו במוח. ביום שבו נבין את המנגנון יותר טוב, נצליח אולי להתמודד בצורה חכמה יותר עם הזדקנות המוח.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
