הדינוזאורים נכחדו לפני 65 מיליון שנה. אף רקמת מוח או מולקולת DNA לא שרדה את פרק הזמן העצום הזה. מהצד השני, גולגולות של דינוזאורים בהחלט שרדו והן עשויות לרמוז על גודל המוח שלהם. האם זה מספיק כדי לספר את סיפורם המלא? האם אפשר ללמוד משהו ממרחק העידנים על האינטליגנציה שלהם?
מחקר שפורסם לאחרונה טוען שכן, ולמעשה גורס שכוכבי “פארק היורה” היו חכמים מכפי שחשבנו עד כה. מאחורי הממצאים עומדת החוקרת הוותיקה סוזנה הרקולנו-האוזל, העוסקת בהשוואת מוחות של בעלי חיים שונים ובהסקת מסקנות מהם. בעבר סיפרתי בבלוג זה על הקשר שהיא מצאה בין שטח הפנים של המוח עם הנוזל שמקיף אותו לבין מספר שעות השינה של החיה, מה שיכול להעיד שככל שהנוזל נגיש ליותר חלקים מהמוח – כך החיה יכולה לנקות אותם יותר בזמן ערות ולהיזדקק לפחות שינה. מחקר אחר שלה מצא קשר בין מספר הנוירונים שבקליפת המוח לבין תוחלת החיים של בעלי חיים שונים.
להרקולנו-האוזל יש מודל שמשערך (על בסיס מידע ממגוון בעלי חיים) מה צריכה להיות כמות תאי העצב בקליפת המוח של מין מסוים. באמצעותו, היא הסיקה בעבר שלתוכים ולעורבים למשל יש מספר דומה של תאי עצב בקליפת המוח לזה של קופים מסוימים. במחקר הנוכחי היא השתמשה במודל וכן בסריקות של גולגלות דינוזאורים כדי ללמוד כמה תאי עצב היו בקליפת המוח שלהם, והתוצאות היו מפתיעות. לפי הערכתה, לטי-רקס למשל היו בקליפת המוח כ-3.3 מיליארד תאי עצב, בערך כמו בקליפת מוח של בבון. לברכיזאורוס, הענק הצמחוני המפורסם, היתה קליפת מוח דומה בכמות הנוירונים לזו של קוף מרמוסט.
אם כך, ואם ידוע שבבונים משתמשים בכלים כדי לתפוס מזון, האם זה גם אומר שלטי-רקס היתה יכולת לצוד באמצעות כלים פשוטים?
המחקר של הרקולנו-האוזל עשה המון רעש ומן הסתם משך אליו גם לא מעט אש. רבים בירכו על כניסת מדעי המוח לעולם הפלאנתולוגיה, אבל יש גם לא מעט מבקרים. אחת הטענות נגד המחקר הוא שכדי לחשב את מספר התאים במוח הטי-רקס, השייך לתרפודים – תת-סדרה של דינוזאורים דו-רגליים מסדרת בעלי אגן דמוי לטאה – הרקולנו-האוזל ביצעה השוואות במודל לפי סקאלת המוח של עופות (שגם הם תרפודים), וזאת על-אף שיש ממצאים שמראים שמוח הטי-רקס דומה במבנה שלו יותר לזה של קרוקודיל. אם ההשוואה היתה מתבצעת לפי הסקאלה של מוחות זוחלים, גורסת אותה ביקורת, מספר תאי העצב היה נמוך פי 7.5.
כך או אחרת, השאלה האמיתית שעולה מהמחקר היא לא כמה תאים היו או לא היו במוח של הדינוזאורים, אלא אילו יכולות מוחיות היו להם ומה אנחנו יכולים ללמוד ממספר התאים על כושרם השכלי. על כך, אי-אפשר עדיין לומר הרבה. אינטיליגנציה היא לא מדד אחד, כי אם מגוון יכולות שקשה מאוד להשוות ביניהן וקשה מאוד להגדיר איך הן מתבטאות במוח.
האם הטי-רקס היה גאון או לא? נכון לעכשיו, נותר לנו רק לדמיין.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, שרה עטיה, תומר כהן ושריתי סקויאר, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
בובת דינוזאור בפתיחת תערוכה במוזיאון באדינבורו
צילום: David Moir/רויטרס