ברית המילה היא נושא רגיש, בוודאי במדינת ישראל של ימינו. גם בהקשר זה כבר נוצרו מחנות של בעד ונגד, מצד אחד ניצבת חשיבותה הדתית והתרבותית של ברית המילה ביהדות או באסלאם, ומנגד הקושי שבמחשבה על חיתוך חלק מגופו של תינוק או ילד. בטור זה לא אתיימר לגעת בדיון המורכב, אלא רק להציג את הבסיס המחקרי בשאלה ממוקדת אחת, שעולה לעיתים כחלק מהוויכוח – האם מי שעברו ברית מילה נהנים פחות ממגע מיני?
ישנן כמה סיבות אנטומיות שבגללן ניתן היה לצפות שזה אכן יהיה המצב. על העורלה נמצאים הרבה מאוד קצוות עצבים, וחיתוך שלה עלול לפגוע בסיבי העצב שמעבירים למוח מידע על תחושה מהפין. מעבר לכך, העורלה היא הכיסוי של עטרת הפין. בלעדיה, הרקמה באזור זה נותרת חשופה, והחיכוך המתמשך שלה עם בד התחתונים עשוי לגרום לה להתקשות, ולהפוך אותה לרגישה פחות למגע. אך האם הממצאים המחקריים תומכים בכך?
בעשורים האחרונים נערכו שני מחקרים מפורסמים שניסו להשוות את מידת הרגישות של העטרה למגע ולכאב בקרב גברים נימולים ושאינם נימולים. המחקר הראשון, מ-2005, גילה למרבה ההפתעה שאין הבדל בין הקבוצות במידת הרגישות למגע
ב-2016 פורסם מחקר נוסף שהשווה בין הרגישות של אזורים שונים בפין בקרב נימולים ושאינם נימולים. כאזור ביקורת בגוף, המחקר בחן גם את רגישות אמת היד של המשתתפים משתי הקבוצות. בהשוואה של אותו אזור בגופם של המשתתפים משתי הקבוצות, החוקרים לא מצאו עדות לרגישות מוגברת לכאב או למגע אצל גברים לא נימולים. אך המחקר כן מצא כי ביחס לשאר האזורים בפין, העורלה הייתה אמנם האזור הרגיש ביותר למגע, אם כי לא באופן משמעותי, גם אמת היד התגלתה כרגישה אף יותר.
שני המחקרים הללו בדקו את רגישות הפין למגע בתנאי שגרה, אך לא בתנאים של עוררות מינית, שהם כמובן המצב המעניין יותר. האם ייתכן שכשהוא מעורר, הפין הופך גם רגיש יותר למגע בקרב מי שאינם נימולים? קבוצת חוקרים מבית החולים היהודי הכללי במונטריאול החליטה לבדוק זאת. החוקרים הקרינו לפני הנבדקים סרט אירוטי מעורר מינית, ולאחר מכן בדקו את איברי המין שלהם. ראשית, הם גילו כי קיים הבדל בטמפרטורה של איבר המין בין שתי הקבוצות – אצל גברים שאינם נימולים טמפרטורת איבר המין נמוכה יותר בזמן שגרה, ולכן בעת עוררות מינית יש עלייה גבוהה יותר בטמפרטורת הפין. עם זאת, באשר לרגישות האיבר עצמו, לא נמצא שום הבדל בין נימולים לשאינם נימולים. מה שכן התגלה הוא שבעת עוררות מינית, הפין דווקא רגיש פחות מאשר במצב רפוי.
את הניסויים הללו יש לקחת בעירבון מוגבל, שכן כולם בדקו את רגישות איבר המין בתנאי מעבדה, שלא יכולים לספק תמונה מלאה באשר לחוויית ההנאה מסקס. דרך מעניינת לנסות וללמוד עוד על ההבדלים בתפקוד ובהנאה היא לשאול את אלה שניסו גם וגם – גברים שנימולו כבוגרים, וקיימו יחסי מין לפני ואחרי המילה. שלושה מחקרים שונים שפורסמו ב־2002, 2007 ו-2016 בדקו זאת, והגיעו למסקנות עיקריות דומות: הגברים שנשאלו לא דיווחו על הבדל בתפקוד המיני, ביצר המיני או בהרגשה הכללית בעקבות המילה. באחד המחקרים דיווחו רוב הגברים כי לאחר המילה הצליחו להגיע לסיפוק מיני גבוה יותר.
האם אפשר ללמוד מכך שברית מילה אינה משפיעה על מידת ההנאה מיחסי מין? ממש לא. הנאה ותפקוד מיני הן תופעות הקשורות במוח, וככאלה הן עשויות להיות מושפעות ממגוון רחב של גורמים, בהם טראומה, חוויה מצלקת שקשורה למילה או בעיות של דימוי גוף שהתעוררו בהקשר שלה. כל אלה עשויים לפגוע מאוד הן בתפקוד המיני והן בהנאה. אך הבעיה במקרה זה אינה בעצם הסרת העורלה, אלא בהשפעה של ההליך הגופני על המצב האישי, הרגשי והנפשי.
לסיכום, חשוב לזכור שיחסי מין הם דבר גדול מאוד ומורכב מאוד, הרבה מאוד דברים משפיעים על החוויה וההנאה שלנו מהם: משיכה מינית, יצר, רגשות, המצב האישי שלנו, ועוד לא מעט אלמנטים שחשובים הרבה יותר מאשר המגע עצמו.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן ותמר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל
מתוך הסדרה "היהודים באים" (כאן, צילום מסך)
כדאי להזכיר שלפי פרשני היהדות בימי הביניים המילה מפחיתה את ההנאה ממין, וזהו הסיבה שאלוקים נתן מצוות מילה.
מה שכמובן הוכח כטעות לפי המחקר
בנוסף המילה מוצגת ככריתת ברית עם אלוקים ללא קשר להנאה
וכן כחרפה למי שיש לו ערלה כמו שכתוב בתורה ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו ·
זאת אומרת ענין של יופי