סכיזופרניה היא הפרעה מורכבת, המכילה מגוון די רחב של תסמינים כמו מחשבות שווא, הזיות, פגיעה ביכולות שכליות, הפרעות חשיבה, ירידה במצב הרוח, ניתוק חברתי ובעיות בשינה. יש הבדלים די מהותיים בין המגדרים באופי ההפרעה. גברים מאובחנים בסכיזופרניה בדרך כלל בין הגילאים 15-25, בעוד שנשים מאובחנות בדרך כלל עשור מאוחר יותר. אצל נשים צעירות רבים מהסימפטומים חמורים פחות מגברים, ומינון נמוך יותר של תרופות אנטי-פסיכוטיות אפקטיבי יותר אצל נשים בהשוואה לגברים.
מה גורם להבדל הזה? נכון להיום יש ממצאים שיכולים להעיד שאלו האסטרוגנים. זוהי קבוצת הורמונים, אשר קרויה בד”כ פשוט “אסטרוגן”, אשר מופרשים בכמויות גבוהות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, ויש להם מגוון השפעות על המוח, ובפרט על אלמנטים שמשתנים במוחם של מטופלים עם סכיזופרניה. כך למשל, אסטרוגן מבקר את רמות הדופמין במוח, שעוברות שינוי משמעותי בסכיזופרניה, הוא גם חשוב לתהליכי למידה וגמישות של תאי העצב, ויש לו אפקט אנטי-דלקתי.
אלא שלקראת גיל המעבר ותום תקופת הפוריות רמת האסטרוגן אצל נשים הולכת ויורדת, ולמרות שסכיזופרניה מאובחנת בדרך כלל בגיל צעיר יותר, לקראת גיל המעבר ישנה עליה במספר הנשים שמאובחנות. במקביל אצל אלו שכבר אובחנו בגיל צעיר יותר התסמינים הולכים ומחמירים, בין אם בפגיעה השכלית, בהזיות ובמחשבות השווא, בניתוק החברתי, בהפרעות מצב הרוח או בשינה.
גם נשים ללא סכיזופרניה חוות לעיתים הפרעות במצב הרוח, בשינה או בתפקודים קוגניטיביים בגיל המעבר, מה שמחזק את הטענה שלאסטרוגן יש תפקיד בתופעה הזו. אך עדיין לא ברור בדיוק איך ההשפעה מתרחשת. אולי אלה לא רק רמות האסטרוגן בגיל המעבר עצמו, אלא כמות החשיפה לאסטרוגן שכל אשה חוותה בימי חייה. מחקר מקנדה הראה שככל שמשך תקופת הפוריות, בין הוסת הראשונה לגיל המעבר, גדול יותר, כך נשים בגיל השלישי מראות ביצועים גבוהים יותר ביכולות שכליות כמו זכרון. המחקר הזה, חשוב לציין, נערך על נשים ללא סכיזופרניה.
אם אכן ירידה באסטרוגן בגיל המעבר יכולה להחמיר את הסימפטומים של סכיזופרניה, אולי נכון לתת לנשים מבוגרות טיפול הורמונלי שיעלה את רמת האסטרוגן. יש ממצאים שמראים שטיפול כזה אכן יכול להקל על התסמינים ולא מעט רופאים נוקטים בגישה הזו, אך חשוב להבין שאסטרוגן הוא הורמון שההשפעה שלו רחבה מאוד ולכן שינויים ברמתו יכולים לגרום לתופעות לוואי כמו עלייה בסיכון למחלות אחרות (בין היתר סרטן השד ומחלות לב), או הפרעות במצב הרוח. אנחנו עדיין יודעים מעט מאוד על הקשר בין סכיזופרניה לאסטרוגן ולגיל המעבר משום שאין מספיק מחקר על הנושא הזה. אך שוב אנחנו לומדים שהבדלים בין המינים משפיעים באופן דרמטי על הדרך שבה מחלות מוח מתבטאות בגברים ובנשים.
—
יש לציין כי סכיזופרניה היא מחלה עם השפעה תורשתית וגם חברתית, ולכן קשה להבחין בין מין למגדר בתיאור התסמינים והמנגנונים. בנוסף, רבים מהמאמרים משתמשים במגדר גבר/אשה בחפיפה למין נקבה/זכר, והבחירות שנעשו בפוסט זה נגזרו מתרגום של מאמרים אלה.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, שרה עטיה ושריתי סקויאר, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
