כאשר חוקרים מגלים ממצאים חדשים, הדרך שלהם לפרסם את תגליותיהם לעולם היא באמצעות כתיבת מאמרים לכתבי עת מדעיים, ישנם כתבי עת שנחשבים יותר, וישנם כאלה שפחות. יש כאלה שהם מאוד כלליים, ויש שמתעסקים רק בתחום מחקר מאוד ספציפי. לאחר שמאמר מוגש לכתב עת מסוים, הוא לא מתקבל ישירות, אלא עובר דרך שלושה “מבקרים” (reviewers), אלו מדענים שקשורים לתחום שבו התבצע המחקר, והם צריכים לשפוט האם המאמר מעניין מספיק, האם הוא אמין, והאם יש תיקונים שחשוב לעשות. אותם מבקרים הם אלה שידונו את המאמר לחסד או לשבט, והם אימתם של כל החוקרים.
אנחנו קיבלנו פנייה לכתוב מאמר לעיתון מיוחד מאוד בשם Frontiers for Young Minds. זהו עיתון מדעי שמיועד לילדים ובני נוער, ויתחיל לצאת בקרוב גם בעברית. מכיוון שכתב העת הזה מגדיר את עצמו ככתב עת מדעי לכל דבר ועניין, גם לו יש “מבקרים”. אלא שהמבקרים האלה אינם מדענים מפורסמים, אלא חלק מקהל היעד שאליו מכוון העיתון: ילדים ובני נוער.
לכל מי שחשב במקרה אחרת, אותם מבקרים הם לא קהל יעד פשוט. פרופ’ עידן שגב, אחד מחוקרי המוח החשובים בישראל, סיפר לי שמאמר שהוא כתב לכתב העת הזה נדחה פעמיים (!) על ידי הילדים שעברו עליו. אף מדען מפורסם לא חסין, וכדי לעבור את המבקרים הקשוחים הללו צריך להיות מעניין מאוד מצד אחד, אבל גם לדעת להסביר מדע בצורה שנהירה וברורה לילדים. השילוב בין השניים הוא אתגר לא קל לכל מדען.
אין ספק שמדובר בפרוייקט מבורך, וכולי תקווה שבקרוב, לקראת ההשקה הרשמית של כתב העת בעברית, גם המאמר שלנו יתנוסס עליו ויחשוף בני נוער מישראל ומהעולם כולו למחקר שלנו. אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לעמוד באתגר שמעמידים לנו הילדים המבקרים מכתב העת הנהדר הזה.
