לפני מספר חודשים חברה סיפרה לי שהיא נכנסה להריון, כשדיברנו על מין הילוד, היא לא חשבה פעמיים: "אני יודעת שזו תינוקת, אצלנו במשפחה יש רק בנות, כולן מולידות בנות". היא לא טעתה, וכיום היא אימא לתינוקת חמודה. אבל הסיפור הזה לא יוצא דופן, גם אני תוהה לעצמי לעיתים אם זה מקרי לגמרי שיש לי רק בנות, או שיש בנו משהו ביולוגי ספציפי שמשפיע מעבר להסתברות האקראית לקבל תינוק או תינוקת.
מחקר חדש שקבוצת חוקרים מאוניברסיטת הארוורד פרסמו בחודש שעבר נותן אולי תוקף לתהיות האלה. החוקרים ניתחו מידע מיותר מ-58,000 נשים לאורך חמישים שנים כדי להבין האם באמת מדובר בהליך אקראי. אם אכן מדובר בהטלת מטבע, אנחנו צפויים לראות את המידע בצורה שמתאימה לכך (מי מכם שלמדו סטטיסטיקה אולי זוכרים שמדובר בהתפלגות בינומית). אלא שמסתבר שהמידע לא מתפלג בדיוק בצורה הצפויה, מה שמעלה השערה שאולי יש אלמנטים נוספים שיכולים להשפיע על מין הילוד.
חלק מהגורמים יכולים להיות חברתיים. לא מעט זוגות שיש להם שניים או שלושה בנים, לדוגמה, ירצו להכנס להריון שוב בתקווה שזו תהיה בת, וההפך נכון גם כן. מכיוון שהחוקרים חיפשו סיבות ביולוגיות, היה להם חשוב לבקר את הסיבות החברתיות, ולכן הסירו מהאנליזה שלהם את הילד האחרון בכל משפחה.
התוצאות חשפו משהו מעניין: נשים שילדו בפעם הראשונה מעל גיל 28 נמצאות בסיכוי של 13% יותר להביא רק ילדים מאותו המין בהשוואה לנשים שילדו לראשונה לפני גיל 23.
בהמשך, ביצעו החוקרים אנליזה גנטית שבה סרקו את הדנ"א כולו וניסו לראות האם יש שינוי מסוים שנפוץ יותר אצל נשים שיולדות רק בנים, או ההפך. מסתבר שיש. אצל נשים שיש להם רק בנים נוטים לראות וריאנט אחר לגן TSHZ1 ואצל נשים שיולדות רק בנות רואים וראינט שונה לגן NSUN6.
אז האם באמת החברה מתחילת הסיפור צדקה? המחקר הזה בהחלט מראה שמין הילוד הוא לא אקראי לחלוטין. אלא שחשוב לקחת את הממצאים בערבון מוגבל. ראשית, על אף שמספר הנשים יכול להשמע גדול, מדובר בדגימה מאוד קטנה בהשוואה למיליארדי בני האדם שחיים על פני כדור הארץ. בנוסף, מחקרים שבודקים שינויים בדנ"א על פני כל הגנום נתונים לביקורת, שכן הדנ"א הוא עצום, ועל אף שיש המון תיקונים סטטיסטיים, עדיין מוצאים בדרך כלל הבדל כלשהו במחקרים כאלה, אבל לרוב אי אפשר להסביר מה משמעותו והאם יש לו קשר לתופעה. ככל הידוע לנו, אף אחד משני הגנים הנ"ל לא קשור לרבייה, הפרייה או להתפתחות העובר. אין זה אומר שאין להם תפקיד נסתר שאנחנו לא מבינים, אבל ייתכן שזה מקרי.
המחקר החדש אינו היחיד בתחום, למעשה, מחקר מקיף הרבה יותר בנושא פורסם לפני חמש שנים. החוקרים בדקו את כל הלידות שהתרחשו בשבדיה מאז 1930, מדובר על מליוני לידות, הרבה יותר מהמחקר האמריקאי, ועם זאת, כאן החוקרים לא מצאו הבדלים בין המינים, וגם לא מצאו בסיס גנטי או תורשתי לכך.
מה שכן מעניין הוא שהיחס בין לידות של בנים ובנות בעולם אינו זהה. על כל 100 בנות שנולדות, נולדים 105 בנים. לפי עקרון פישר, היחס בין הזכרים לנקבות בכל מין אמור להיות זהה, כדי לאפשר כמה שיותר רביה, אולם היחס הזה צריך להתקיים בגיל הרבייה בלבד. אם בנים נוטים למות יותר, בין אם ממחלות ועד לקרבות או תאונות, יש הגיון אבולוציוני בהולדה של מעט יותר בנים. האם זה סותר את העקרון שלפיו הסיכוי להפריה של עובר או עוברה הוא זהה? מסתבר שלא. מחקרים מראים שיצירת עובר זכר ועוברה נקבה בהפריה אכן מתרחשים בהסתברות זהה. אך לעוברות נקבות יש מעט פחות סיכוי לשרוד הריונות, ובכך נוצר הפער הקטן מאוד בין שני המינים.
אם כן, נכון להיום לא ברור האם באמת זה גנטי להיות אבו-אלבנאת, או שלמשיח הזקן באמת פשוט היה מזל שאפשר לו להוליד שבע בנות בלי בן אחד.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, יובל שער, בני גויכמן, תמר כהן ורועי וקראט, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
הצטרפו לרשימת התפוצה של הבלוג וקבלו את התכנים ישירות למייל
משפחה שיש בה רק בנים, האם זה מקרי?