מיהן אבי תורת האבולוציה? כולכם בוודאי תגידו בפה מלא: צ’ארלס דרווין. האיש הזה זכה לתהילה רבה בתור מי שהגה את התיאוריה ששינתה את הדרך שבה אנחנו מבינים את העולם סביבנו. אלא שמעט מדי אנשים יודעים שהוא לא היה שם לבד. במקביל אליו, באופן עצמאי לחלוטין, הגה את אותם רעיונות חוקר אחר, מפורסם הרבה פחות, שראוי לתואר “אבי תורת האבולוציה” לא פחות מדרווין. היום, ה-8 לינואר, אנו מציינים מאתיים שנה להולדתו של אלפרד ראסל וולאס, וזו הזדמנות מצוינת לספר את סיפורו.
בניגוד לדרווין, שהגיע ממשפחה מבוססת ומסביבה אריסטוקרטית ותומכת, וואלס נולד לבית עני, כבר בנעוריו הודיעו לו הוריו שאינם יכולים לכלכלו והיה עליו לפרנס את עצמו לבד. הוא עבד אז בין היתר כמורה וכמודד קרקעות. במקביל, הוא התיידד עם חוקר החרקים הנרי בייטס ונדבק באהבה לעולם החי. לאחר שקרא את ספרי המסעות המפורסמים, בהם ספרו של דרווין עצמו על מסעו באוניית הביגל, וואלס החליט לנסות להפוך את התחביב למקצוע, ויחד עם בייטס הוא יצא למסע באמזונס במטרה לאסוף מיני בעלי חיים ולמכור אותם למוזיאונים ולאספנים. לאחר ארבע שנות עבודה הוא הפליג הביתה, אך לרוע מזלו הספינה טבעה וכמעט כל שללו אבד. עם זאת, הנסיון שצבר במהלך המסע הכניס אותו בשערי חוגי האקדמיה, והוא החל לפרסם מאמרים וספרים.
כעבור שנתיים יצא וואלס למסע נוסף, הפעם למלנזיה. הוא בילה שם שמונה שנים, אסף רבבות רבות מאוד של דגימות, גילה מינים חדשים שלא היו ידועים למדע, והחל בפעם הראשונה להעלות על הכתב את הרעיונות שלו לגבי מוצא המינים. כמו דארווין, גם הוא שאל את עצמו כיצד מינים נוצרים, ובשנת 1855 פרסם מאמר בו הוא מתאר איך על בסיס סיוריו השונים, ועל בסיס מחקר הן של בעלי חיים קיימים והן של מאובנים מהעבר, הוא שם לב שמינים חדשים נוטים להופיע בסמיכות הן בזמן והן במקום שבו מינים דומים להם יופיעו גם כן, מה שיכול להעיד על כך שלשני מינים כאלה יש מוצא משותף.
במהלך מסעו במלנזיה נוצר קשר בין וולאס לבין דרווין, הם מחליפים ביניהם מחליפים ודרווין אף מבקש מוולאס שישיג עבורו ציפור נדירה שאותה הוא מחפש. בשנת 1858 וולאס שולח לדרווין מאמר פרי עטו בו הוא דן ברעיון חדש: כאשר בעלי חיים דומים נמצאים באותה הסביבה ומתחרים על אותם משאבים, ישרוד מי שמותאם ביותר לסביבה, בעוד האחרים יכחדו, וכך התכונה שלו תעבור הלאה עם הדורות. זהו בעצם העיקרון הבסיסי של הברירה הטבעית. דרווין שקיבל את המאמר נדהם לחלוטין. הוא חשב על אותו עקרון באופן עצמאי לגמרי, אך התמהמה עם פרסום תורתו שנים רבות, בין היתר בגלל חשש מהדרך שבה היא תתקבל, והנה חוקר אחר מגיע עם רעיון זהה לשלו כמעט אחת לאחת. דרווין ועמיתיו מחליטים לפרסם זה לצד זה את רעיונותיו של וואלס יחד עם רעיונותיו של דרווין, כדי לספק לשניהם את הקרדיט (וולאס, שנמצא בצד השני של העולם, לא מעורב בתהליך), וכעבור שנה משלים דרווין את הכתיבה והפרסום של “מוצא המינים” המפורסם שלו שמעניק לו כנראה את החותמת הרשמית של אבי האבולוציה.
אך על אף זאת, בימי חייו וולאס בהחלט החזיק במעמד מכובד וזכה להכרה על רעיונותיו ומחקריו. הוא גם הפגין הערכה רבה לדרווין והיה אף זה שטבע את המונח “דרוויניזם” לאחר שבחר בשם זה בשביל ספר שכתב. בספר הוא מתאר את הברירה הטבעית בהרחבה, ואף מפתח בו רעיונות חשובים נוספים בחקר יצירת והשתנות המינים. הוא המשיך לחקור נושאים אחרים במהלך חייו כגון תפוצתם העולמית של בעלי חיים, השפעת האדם על הסביבה (בין היתר הוא הזהיר מההשלכות הקטלניות של כריתת יערות הגשם), ואפילו פרסם ספר שלם שעוסק בשאלה האם ייתכנו חיים בכוכבים אחרים.
וולאס נבדל מדארווין בכמה דברים, ובראש ובראשונה היא היותו ספירטואליסט. בניגוד לדארווין, הוא לא האמין שהאדם נתון לכוחות האבולוציה כשאר המינים, וחשב שהאבולוציה לא יכולה להסביר, למשל, את היצירתיות והחשיבה המופשטת האנושית. הנשמה האנושית, לדעת וולאס, היא תוצר של כוחות רוחניים שלא קשורים לאבולוציה. הוא הגן בחירוף נפש על מדיומים וכוהני רוחות וטען שלא מדובר בשרלטנות. המוניטין המדעי שלו נפגע בעקבות הדעות הללו, ועמיתיו הקרובים, כולל דרווין עצמו, הסתייגו ממנו עם הזמן בגלל דעותיו.
אך על אף זאת, אי אפשר לקחת מהאיש הזה את התרומה האדירה שלו להבנת התהליך שבו מינים נוצרים ומשתנים. בשנים האחרונות ישנה הכרה מחדש במעמדו של וולאס בקרב הקהילה המדעית, והיום, בדיוק כשאנו מציינים 200 שנה להולדתו, זו הזדמנות חשובה להציג את פועלו גם לקהל הרחב.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, שרה עטיה, תומר כהן ושריתי סקויאר, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
אלפרד וולאס
צילום: London Stereoscopic and Photographic Company / ויקיפדיה