לרגל הגמר של תחרות “מדענים צעירים” אני ממשיך לנצל את ההזדמנות לספר לכם על כמה מחקרים מרתקים שהובילו בני נוער, שאותם יצא לי להנחות במסגרת התחרות. והיום אספר לכם על אליאס אליאס מנצרת, שביצע מחקר מאוד מרשים אצל פרופ’ נתן קרין בטכניון.
כמו אלה, שהופיעה בפוסט הקודם, גם אליאס חקר את מחלת הטרשת הנפוצה, אבל הפעם מכיוון אחר לגמרי. טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית שבה משהו משתבש במערכת החיסון וגורם לה לתקוף את מערכת העצבים, ולכן המחקר של אליאס התמקד בעיקר בתגובה של מערכת החיסון, ובמציאת דרכים חדשות להתמודד איתה.
במעבדתו של פרופ’ קרין חוקרים נוגדן מסוים שיש לו השפעה על מערכת החיסון. הוא פועל על תאי T, קבוצה כללית מאוד של תאי מערכת החיסון שאחראית על מלחמה בתאים זרים. היא נפגעת בטרשת נפוצה ומעורבת בהתקפה על תאי העצב במוח. הנוגדן שאותו חוקר פרופ’ קרין מסוגל לגרום לתאי ה-T להתמיין לתת קבוצה של תאי חיסון שנקראת Tr1 אשר מפרישה חומרים אנטי דלקתיים שמפחיתים מאוד את ההתקפה של מערכת החיסון על המוח. בתיאוריה, זה יכול להיות מנגנון מעניין מאוד שיכול לעזור ללא מעט מחלות אוטואימוניות שבהם מערכת החיסון תוקפת את הגוף, החל מקרוהן וקוליטיס ועד לטרשת נפוצה. אך כדי לעבור מתיאוריה לפרקטיקה, צריך לעשות ניסויים, וכאן אליאס נכנס לתמונה.
אליאס ועמיתיו השתמשו בחיות מודל לטרשת נפוצה, הזריקו להם את הנוגדן, ובחנו את התקדמות המחלה. מצבם של העכברים שקיבלו את הנוגדן הלך והשתפר, והסימפטומים שלהם נעשו קלים הרבה יותר, בעוד שבעכברי הביקורת, שקיבלו נוגדנים אחרים או לא קיבלו טיפול כלל, הסימפטומים הופיעו כרגיל. כאשר הם אספו את התאים, גילו אליאס ועמיתיו שאלה שהגיבו לנוגדן, אכן מפרישים את החלבונים נוגדי הדלקת. כלומר, הנוגדן מסוגל לעכב את התפתחות המחלה והסימפטומים!
אחת התכונות החשובות של מערכת החיסון היא זכרון חיסוני. כאשר מופיע פולש מסוג חדש, ומערכת החיסון מצליחה להתגבר עליו, היא משאירה בגוף “תאי זכרון”, ובזכותם, במקרה של התקפה נוספת של אותו פולש, המערכת כבר מסתגלת אליו ויודעת להתמודד איתו מהר יותר.
כמו מחלות אוטואימוניות אחרות, טרשת נפוצה היא מחלה שמופיעה בהתקפים, ובין ההתקפים יש תקופות של רגיעה. אליאס הראה שהנוגדן שלהם מסוגל לגרום לחלק מתאי ה-Tr1 להפוך לתאי זכרון. כלומר “לזכור” את אירוע ההתקפה על תאי העצב, אירוע אותו התאים הללו עצרו בהשפעת הנוגדן (על ידי הפרשת חומרים אנטי דלקתיים), וכעת, כאשר יגיע התקף נוסף של המחלה, ייתכן שקיומם של תאי הזכרון יאפשר למערכת להתמודד איתו טוב יותר.
זהו מחקר מרשים ומעניין, עם זאת, כמו במקרה של אלה, אין זה אומר שאפשר כבר לפתח על בסיסו תרופה. הדרך עוד ארוכה ויש ניסויי המשך שצריכים לעשות כדי לחזק את הקביעה שאכן מדובר בטיפול יעיל. אבל הצעד שאליאס עשה פה הוא צעד חשוב שמהווה את תחילת הדרך.
מילה אישית מאליאס: ״ביצוע המחקר הזה היה אחד הדברים הכי מעניינים ומאתגרים שעשיתי אי פעם, במהלך המחקר למדתי הרבה דברים וגם הוספתי לידע הקיים. אני מאוד מתרגש להציג את המחקר שלי בתחרות בשבוע הבא״.
אליאס התראיין הערב על מחקרו בתוכנית “הד’א אליום” בערוץ “הלא טי.וי”, תוכלו לצפות בראיון (בערבית) כאן
אליאס אליאס (צילום: עידן ועקנין)