לאחרונה נושא החיסונים עלה שוב לכותרות, וזה כמובן משמח מאוד, משום שזה נושא שרוב המידע שמסתובב עליו באינטרנט הוא שקרי ולא מבוסס מדעית. כתבתי בעבר כבר מדוע בניגוד למיתוס המפורסם, חיסונים לא גורמים לאוטיזם, ואני מעביר בנושא גם לא מעט הרצאות. אך השבוע אני רוצה להתייחס בפוסטים שלי לעוד כמה חומרים כימים שמתנגדי החיסונים משתמשים בהם כדי להפחיד אותנו, והראשון שבהם: אלומיניום.
אלומיניום נשמע מפחיד מאוד. אך למעשה אנחנו צורכים אותו לא מעט, הוא נמצא במגוון רחב מאוד של מזונות, ולמעשה, מדובר ביסוד השלישי הכי נפוץ על פני כדור הארץ. ישנם חיסונים שמוסיפים להם מלחי אלומיניום. למלחים אלו יש יכולת לשפר את התגובה של מערכת החיסון, לייעל את ה”זכרון החיסוני” ובכך בעצם למנוע צורך בעוד ועוד מנות וחזרות של אותו החיסון.
במינונים גבוהים מאוד, אכן אלומיניום יכול להיות מסוכן לגוף, ואף עלול לפגוע במחסום הדם-מוח ולחדור לתוך מערכת העצבים שלנו. אך המינונים של האלומיניום שנמצאים בחיסונים הם אפסיים ביחס למינון העלול להיות מסוכן. מחקר שפורסם ב-2011 הראה כי כמות האלומיניום בכל החיסונים גם יחד שתינוק מקבל עד גיל שנה לא מתקרבת אפילו לכמות המקסימלית המומלצת לתינוק ליום אחד! בנוסף, השחרור האיטי של האלומיניום מהחיסון מבטיח שריכוז האלומיניום בדם לא ממש משתנה, וכמו כן, הכליות והכבד יודעים לסנן ולפנות את האלומיניום מהגוף בצורה יעילה, והוא כמעט ולא נספג בגוף כלל.
ייתכן ששמעתם את האמירה: “אלומיניום גורם לאלצהיימר”. הקהילה המדעית חושדת בכך. יש כמה ממצאים שפורסמו שתומכים בהשערה שיש קשר כלשהו בין מינון גבוה מאוד של אלומיניום (כאמור, הרבה יותר מאשר בחיסונים) לבין מחלות ניווניות וירידה ביכולות המוח. עם זאת, עדיין לא ברור מה בדיוק קורה במוח במקרה הזה. אף אחד לא בטוח מה הסיבה ומה התוצאה, וייתכן שהסיבתיות היא הפוכה, ושאלצהיימר בכלל גורם לשחרור יתר של אלומיניום. הנושא עדיין נמצא במחקר, ואין כיום מסקנות חותכות שיכולות להסביר מה הקשר בין אלומיניום למחלות ניווניות של המוח.
לסיכום: לא צריך לדאוג מאלומיניום בחיסונים. בתפריט היומי שלכם אתם (והילדים שלכם) צורכים הרבה יותר אלומיניום מאשר זה הניתן דרך החיסון, למשל דרך פירות, ירקות, גבינות שונות ועוד.
ובפוסט הבא: כספית.
אלומיניום (מקור: ויקיפדיה)