איך ממים קשורים לאבולוציה?

ממים הם חלק מרכזי מאוד בתרבות הרשתות החברתיות שהתפתחה בעשור וחצי האחרונים. אנשים מבטאים את עצמם באמצעות ממים ומתקשרים כך אחד עם השני. גם אם אתם ממש לא מתחברים לתרבות הרשתות החברתיות, ממים הם חלק מאוד משמעותי גם מחייכם. אלא שרובנו בכלל לא יודעים שמדובר במושג שמגיע במקור מחקר האבולוציה. הביולוג ריצ’רד דוקינס, שכתב מגוון ספרי מדע פופולארי שזוכים להצלחה רבה, מבקר השבוע בישראל, וזו הזדמנות טובה לדבר על המונח “מם”, שאותו הוא טבע עוד בשנות השבעים.

דוקינס טוען בספרו המפורסם “הגן האנוכי” שעקרונות האבולוציה, ובהן הברירה הטבעית, לא מתקיימות ברמת הפרט או המין, אלא בכלל ברמת הגן. מטרתו של כל גן היא להפיץ את עצמו באוכלוסייה כמה שיותר, ולכן השאיפה שלו היא שהאנשים הנושאים אותו ישרדו ויעבירו את עותקי הגן לדור הבא. אם גן מסוים יעזור לנו לשרוד יותר ולהביא יותר צאצאים, עם הזמן הוא ייטה להתפשט באוכלוסיה. אנחנו, לפי דוקינס, בסך הכל מכונות עבור החומר הגנטי שיושב בתוכנו ומשתמש בנו כדי להפיץ את עצמו כמה שיותר.

אך בפרקים האחרונים של הספר דוקינס טוען שלא רק גנים משתכפלים בצורה אנוכית שכזו, אלא גם רעיונות תרבותיים אנושיים. למשל, אם אני הוגה תיאוריה חדשה שתסביר איך העולם עובד, בשלב הראשון היא נמצאת רק במוחי שלי, אבל כשאתחיל לספר אותה לחברי, היא תעבור גם למוחם, ואם התורה הזו תהיה מספיק מעניינת או משכנעת, הם יספרו אותה לעוד ועוד אנשים וככה היא תתפשט באוכלוסיה. נשמע קצת “אבולוציוני”? זה בדיוק מה שדוקינס טוען.

גנים עוברים מדור לדור בתורשה ביולוגית, תאי הזרע והביצית נושאים עמם את הדנ”א מההורים שירכיב בהמשך את זה של צאצאיהם. אבל דרך ההפצה של הרעיון שתיארתי קודם היא אחרת לגמרי, ולמעשה מתבצעת על ידי חיקוי. אתם רואים אותי מדבר או מבצע רעיון מסוים, ומחקים אותי ובכך מפיצים את הרעיון הזה. על בסיס החקיינות (“מימיסי” ביוונית), ועל משקל המילה gene באנגלית, טבע דוקינס את המילה meme. לכן בעברית השתרשה המילה “מם”, על משקל “גן”, ובכך מודגם הקשר לפי דוקינס שבו השניים משכפלים ומפיצים את עצמם.

כל רעיון תרבותי שאתם יכולים לדמיין יכול להיות מם, החל מאידאולוגיות וערכים, דרך מסורות ומנהגים, שירים, סיפורים, סיסמאות פרסומת, אופנות, מטבעות לשון, וכמובן הממים האינטרנטיים שאנשים מפיצים ברשתות.

לגנים ולממים יש עקרונות נוספים דומים ברמה האבולוציונית. כמו שגנים נתונים לשינויים, כך גם ממים, ושינויים שונים יכולים להשפיע על מידת הפצתם של הממים לטובה או לרעה. וכמו שמספר גנים יכולים לעבור אבולוציה יחד, כך גם ממים (למשל: רעיון הדמוקרטיה ורעיון זכויות האדם, או בדיחות בעלות אופי דומה).

כמו שגנים, לפי דוקינס, משתמשים בגוף שלנו כדי להפיץ את עצמם באוכלוסיה, כך גם ממים משתמשים במוח שלנו בדיוק לאותה המטרה. סוזן בלקמור, אולי אחת הממטיקאיות המפורסמות בעולם, אף טוענת שההתפתחות האבולוציונית המהירה של המוח היא תהליך שהונע ותווך על ידי הממים, וכך גם התפתחות השפה, שהיא כלי משמעותי להעברת ממים. מי שהצליחו לחקות אחרים טוב יותר שרדו יותר ובעצם הפכו את האדם למכונת ממים מוצלחת יותר ככל שהאבולוציה השתנתה.

רבים מצביעים על כך שלא נכון לתת את כל הקרדיט לדוקינס על הרעיון, היו כאלה לפניו שדנו באספקטים שקצת חופפים לתיאוריה שלו. ביולוג גרמני בשם ריכארד סימון אף טבע את המונח “מנם” (mneme) כבר בתחילת המאה ב-20 בהתייחסו לייצוגים של זכרונות, אם כי עושה רושם שדוקינס לא ידע על עבודתו. כך או כך, ברור לכולם שכשהרעיון הזה יצא ממוחו של דוקינס אל בין דפי ספרו המפורסם, הוא התפשט בעולם במהירות שיא, ולא בכדי, כי בעצם תיאורית הממים היא מם בעצמה, ואני כרגע לוקח חלק פעיל בהפצתה אליכם, וייתכן שבהמשך גם אתם תפיצו אותה הלאה.