איך לא למצמץ ראשונים?

צ’יקן, ה”פחדן”, הוא משחק נוער רווי טסטוסטרון. בגרסתו הקלאסית אוטו אחד עומד מול אוטו אחר, והם נוסעים אחד לכיוון של השני. הראשון שסוטה הצידה הוא ה”צ’יקן”, הוא מפסיד במשחק בעוד שיריבו האמיץ זוכה לתהילת עולם. כמובן שאף אחד מהם לא רוצה להיות הצ’יקן, אבל אם שניהם לא יסטו הם יתנגשו אחד בשני, וזה מצב הרבה פחות טוב לשניהם…

אם אתם קוראים את הבלוג הזה זמן מה, אתם יודעים שאני אוהב את “הישרדות” האמריקאית, שמלאה בשאלות מעניינות הנוגעות לקבלת החלטות. בעונה החדשה של הסדרה החליטו בהפקה לתת מדי פרק לזוג משתתפים לשחק במשחק שדומה לצ’יקן. כל אחד מהם יכול לבחור בין אפשרות בטוחה לאפשרות מסוכנת. במידה ושני הצדדים בוחרים באפשרות הבטוחה, לא קורה שום דבר. אם אחד הצדדים בוחר באפשרות המסוכנת, והצד השני באפשרות הבטוחה, מי שבחר באפשרות המסוכנת זוכה ביתרון משמעותי במשחק (למשל היכולת להצביע פעמיים), בעוד שרעו לא מפסיד ולא מרוויח דבר. אלא שאם שני המשתתפים יחד בוחרים באפשרות המסוכנת, כל אחד מהם מאבד את קולו במועצת השבט הקרובה, עונש קשה במיוחד שעלול לעלות להם בהדחה. שני המשתתפים אמנם יכולים לשוחח זה עם זה לפני ההחלטה, אך ברגע ההחלטה עצמה, כל אחד מהם אינו יודע מה השני בחר.

המשותף לשני המשחקים הוא שאת הרווח המקסימלי כל אחד מהשחקנים ירוויח רק אם הוא יבחר הפוך מהשני, בעוד שאם שניהם יבחרו באותה האפשרות, הם ירוויחו פחות ואף יפסידו. לכאורה נראה שאין אסטרטגיה “נכונה” למשחק הזה, משום שאם תהיה כזו, אז שני הצדדים יבחרו בה, ואז אף אחד מהם לא ירוויח. אלא שזה לא המקרה, לא בדיוק.

נניח שאחד השחקנים מצליח לשכנע את השחקן השני שלא משנה מה יקרה, הוא מתכוון ללכת על האופציה המסוכנת, ולא אכפת לו מה הצד השני יבחר, אולי כי “אין לו מה להפסיד”. עכשיו, במשחק הצ’יקן, השחקן השני ניצב במקום בעייתי. אם הוא באמת מאמין שהצד השני לא יסטה ויהי מה, עדיף לו לסטות, משום שאם הוא לא יסטה, הוא יתנגש באוטו השני ויפסיד הרבה יותר. אותו הדבר נכון גם ב”הישרדות”, אם אחד השורדים מצליח לשכנע את עמיתו שהוא מתכוון להסתכן ויהי מה, הדבר הנכון בשביל הצד השני הוא ללכת על בטוח, וכך אותו שורד שהצליח לשכנע את עמיתו, ירוויח את היתרון המשמעותי.

התופעה הזו נקראית “כפיית שיווי משקל נאש”. שיווי משקל נאש היא נקודה במשחק שבה לאף אחד משני הצדדים לא משתלם לשנות את האסטרטגיה שלו, והמצב שבו צד אחד מסתכן והשני הולך על בטוח הוא אכן מצב שבו אף אחד מהצדדים לא ירוויח יותר אם יחליט להחליף טקטיקה. אלא שבמקרה של משחק צ’יקן ונגזרותיו, אחד הצדדים הוא זה שכופה את הסיטואציה הזו, והיא סיטואציה מאוד לא אופטימלית לצד השני, אלא שבמצב שנכפה, עדיף לו להפסיד מעט מאשר להפסיד הרבה.

צ’יקן הוא אמנם משחק פשוט, אבל האמת היא שאפשר להקביל אותו למגוון מקומות בעולם האמיתי. לא מעט מנהלי משא ומתן בוחרים באפשרות “זו העמדה שלי, ואני לא מוכן להתפשר עליה, ויהי מה”. אם אכן צד אחד מצליח לשכנע את הצד השני שאין בכוונתו להתפשר, הוא עשוי לגרום לצד השני ללכת לקראתו, שכן האלטרנטיבה היא שלא תהיה עסקה, וזה מצב גרוע הרבה יותר.

כמובן שכדי שהטקטיקה הזו תצליח, הצד המשכנע צריך להיות מאוד אמין, ולהצליח לגרום לצד השני לחשוב שהוא אכן לא מתכוון לוותר. כמו כן, אם שני הצדדים מכירים את הטקטיקה הזו ומחליטים שניהם להשתמש בה, הסיטואציה הופכת למורכבת הרבה יותר, ועשויה לגרום למצב שבו שני הצדדים יקחו סיכון גדול מאוד שיסתיים במפלה.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, ומייקל קניגס, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן