איך הצוואר הארוך של הג’ירפות יכול להציל בני אדם שסובלים מיתר לחץ דם?

הג’ירפות הן בעל חיים מאוד יוצא דופן. צוואר ארוך כל כך ביחס לגודל הגוף כמו שיש להן הוא דבר חריג מאוד בנוף. יש כמובן לא מעט יתרונות בצוואר ארוך, כמו היכולת לאכול הישר מהענפים הגבוהים של העץ, או היכולת לראות למרחק. אבל הצוואר הזה יוצר לא מעט אתגרים, ומחקר חדש מראה לנו שהדרך שבה הג’ירפות מתמודדות עמם יכולה לעזור לאנשים שסובלים מלחץ דם גבוה.

המוח הוא איבר שצורך הרבה אנרגיה. את האנרגיה הוא מקבל מהדם, שאותו מזרים הלב. אלא שזה אתגר עצום להזרים דם לגבהים שבהם יושב המוח. כדי להתמודד עם המכשול, לג’ירפות יש לב חזק במיוחד, והוא מזרים דם בלחץ שגבוה פי 2.5 מלחץ הדם בבני אדם. עצב הוואגוס, שהמוח שולט דרכו על קצב הלב, גדול במיוחד בג’ירפות. אבל אנחנו יודעים שלחץ דם גבוה בבני אדם יכול להיות מסוכן, אז כיצד הג’ירפות מתמודדות עם זה?

הדנ”א של הג’ירפות רוצף לראשונה לפני חמש שנים, ומכיוון שהוא מכיל בתוכו את ההוראות שבו הגוף משתמש כדי לבנות את עצמו, מעניין להשוות את הדנ”א שלהם לבעלי חיים קרובים ולבחון מה השתנה, ואת זה בדיוק עשו במחקר החדש שהתפרסם בשבוע שעבר.

החוקרים מצאו שבגן אחד, ששמו FGFRL1, יש אצל ג’ירפות שבעה שינויים בהשוואה למינים קרובים. בבני אדם אנחנו יודעים שפגיעה בגן הזה יכולה לגרום לבעיות בלב ובדם, כך שהגן הזה הוא חשוד מעניין. החוקרים החליטו לבדוק מה הגרסה הג’ירפית של הגן עושה. באמצעות עריכה גנטית הם שינו אצל עכברים את הגן FGFRL1 מהרצף המוכר שקיים אצל עכברים, לגרסה שקיימת אצל ג’ירפות.

כעת העכברים הסתובבו עם גן FGFRL1 של ג’ירפה. בשלב הבא החוקרים נתנו לעכברים סם שמעלה פי 10 את לחץ הדם של העכברים. בעוד שעכברים רגילים מפתחים לחץ דם גבוה שפוגע להם בלב ובמערכת הדם, גן הג’ירפה הגן על העכברים ששונו, ולא נגרם להם כל נזק.

כלומר, אם לג’ירפה יש בדרך כלל לחץ דם גבוה כדי לאפשר לדם לעלות את כל הדרך בצוואר הארוך שלה עד המוח, ייתכן שהגן FGFRL1 מספק לה הגנה כדי שלא תסבול מכל הבעיות שלחץ דם גבוה יכול לגרום להן. האם זה אומר שהגן הזה מביא עמו טיפול אפשרי לאנשים שסובלים מלחץ דם גבוה? בהחלט ייתכן שכן.

בנוסף לגן הזה, נספר גם שהחוקרים מצאו שינויים בגנים שקשורים לראייה אצל ג’ירפות. הממצא הזה מתיישב עם העובדה שלג’ירפות יש ראייה טובה מאוד יחסית לבעלי חיים אחרים שקרובים אליה.

הסיפור הזה מלמד אותנו שוב את הדבר שאני חוזר עליו די הרבה בבלוג – גם מחקר בסיסי, שלפעמים נראה רחוק מאוד מעולם הרפואה, יכול פתאום להוליד תגליות שיובילו לפיתוח של תרופות להצלת חיי אדם. בדיוק כמו שג’ירפות לימדו אותנו על בעיות בלחץ הדם, לכל חוקר בעולם יש את הפוטנציאל לגלות משהו שיעזור לאנושות.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן

הכתבה פורסמה גם בדה-מרקר

צילום: רויטרס