בגוף שלנו יש כמאה טריליון חיידקים, פי עשר יותר מכמות כל תאי הגוף יחד. רבים מהם יושבים במעיים ולוקחים חלק בתהליך פירוק המזון. בשנים האחרונות חקר אוכלוסיית החיידקים הזו, המיקרוביום, הפך להיות אחד התחומים החמים במדע, הסתבר שיש לו השפעה על מגוון רחב מאוד של אספקטים בחיים שלנו, ומחקרים רבים מראים שבמחלות מסוימות הרכב חיידקי המעיים משתנה, מה שמוביל לפיתוח של אמצעי טיפול חדשים לאותן מחלות. הרבה מחקר חיידקי נערך על מחלות מעי כמו קרוהן וקוליטיס, אולם יהיה מעט מפתיע לגלות קשר בין חיידקי המעיים לבין מחלות מוח.
אך המדע מלא בהפתעות, ובשנים האחרונות הופיעו כמה מחקרים שהראו שללוקים באוטיזם יש הרכב חיידקי מעיים שונה מאשר לאוכלוסיה התקינה. מחקרים אלה הובילו את ד”ר גיל שרון, פוסט דוקטורנט ישראלי מאוניברסיטת קאלטק בארה”ב, ואת עמיתיו, לבצע את המחקר המפתיע והמעניין שעליו אספר כעת, אשר פורסם לפני כשבוע באחד מכתבי העת החשובים בעולם, Cell.
החוקרים לקחו חיידקי מעיים הן מילדים עם אוטיזם והן מילדים תקינים, והשתילו אותם בעכברים. לאחר מכן העכברים עברו סדרה של בחינות התנהגותיות, ובאופן מפתיע מאוד, העכברים עם החיידקים מהילדים האוטיסטיים הפגינו שורה של התנהגויות שאופייניות לאוטיזם כמו ירידה בחברתיות והתנהגות חזרתית.
כאשר החוקרים בדקו את המעיים של העכברים, הם זיהו שאצל אלה עם המיקרוביום מילדים עם אוטיזם יש חסר בחומרים שחשובים בין היתר לדיכוי פעילות תאי העצב. החוקרים חושבים שאולי מולקולות אלה חשובות כדי לשמור על האיזון בין עירור לדיכוי במוח, ושייתכן שבאוטיזם מופיעה שבירה של האיזון הזה, והם אף מצאו סימנים שיכולים להעיד על כך בפעילות תאי העצב בקליפת המוח הקדם-מצחית, שפעילות לא תקינה בה מקושרת לאוטיזם. באופן מדהים, כאשר נותנים לעכברים לצרוך את החומרים החסרים, הסימפטומים ההתנהגותיים משתפרים, והעכברים, בין היתר, הופכים לחברתיים יותר!
החוקרים מצאו גם הבדלים בתהליכים הגנטיים במוח: ב-52 גנים שקשורים לאוטיזם נמצא שיש הבדל בתהליך חשוב בביטוי הגנים שנקרא שחבור. כל הדברים הללו יחד מעלים המון עניין, ומספרים לנו שיש קשר, לפחות בעכברים, בין חיידקי מעיים לבין הסימפטומים של אוטיזם. כיצד החיידקים משפיעים על פעילות המוח? את זה אנחנו עדיין לא מבינים, אבל צריך לזכור שהחיידקים הללו אחראיים על פירוק של חומרים שאחר כך עוברים אל הדם ומזינים את המוח, שמשתמש בהם לצרכיו.
אי אפשר עדיין להסיק שהחיידקים גורמים לאוטיזם, אבל זה יכול להיות כיוון מעניין מאוד למחקר, בין היתר כי טיפולים במיקרוביום, כמו השתלת צואה, כבר קיימים, ויכול מאוד להיות שהמחקר הזה יוביל לטיפול חדש, ואם זה יקרה מהר מספיק, זה אולי עשוי להיות הטיפול הספציפי הראשון אי פעם לאוטיזם שיעבור בהצלחה ניסויים קליניים וייצא לשוק.
ילד הלוקה באוטיזם (צילום: איציק בן מלכי)