שנת 2022 מסתיימת, ובזמן שכולם עסוקים בסיכומי שנה, מתבקש שגם אני אדבר על פריצת הדרך הגדולה של השנה במדעי המוח. קצת קשה לבחור אחת, אבל אני רוצה לספר כאן על ממצאים חדשים ששינו את הדרך שבה אנחנו רואים את אחת ממחלות המוח המוכרות ביותר.
בישראל חיים אלפים רבים החולים בטרשת נפוצה ומכיוון שהיא מתפרצת בדרך כלל בגיל צעיר (לרוב 20 עד 40), יש לה השפעה משמעותית וארוכת שנים. הטיפול התרופתי משפר את איכות החיים של החולים, אך המדע עדיין לא יודע מהו הגורם למחלה ומדוע מערכת החיסון מחליטה ביום בהיר אחד לתקוף את המוח ולגרום לנזקים.
האם יכול להיות שטרשת נפוצה נגרמת בגלל וירוס? ולא סתם וירוס, אלא אחד הנגיפים הנפוצים באוכלוסייה? כ-95% מאיתנו נדבקו בעבר בווירוס אפשטיין-בר. רובנו בילדות וחלקנו בגיל הנעורים או הבגרות. ברוב המקרים ההדבקה מלווה במחלה קלה, אבל וירוס אפשטיין-בר יכול לגרום למחלות קשות יותר – בראש ובראשונה למחלת הנשיקה, אבל גם לסוגים שונים של סרטן. מאחר שהווירוס מדביק את תאי מערכת החיסון, ומכיוון שאנשים שחלו במחלת הנשיקה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בטרשת נפוצה, רבים החלו לחשוד שאולי הנגיף קשור גם אליה. למדע לא היתה ראייה שמעידה על כך, עד השנה.
מחקר שפורסם בתחילת השנה והתבסס על דגימות דם שנתנו עשרה מיליון חיילים ומועמדים לשירות בצבא ארה”ב לאורך השנים (עם כניסתם למערכת הצבאית ולאחר מכן מדי שנתיים), מצא כי 801 מהם חלו בטרשת נפוצה. באופן מדהים, כולם מלבד אחד היו נשאים של וירוס אפשטיין-בר (ולגבי המקרה הנוסף החוקרים טוענים כי ייתכן שמדובר במגבלה של הבדיקה). הווירוס כאמור נפוץ מאוד, אבל אף אחד לא ציפה למספרים גבוהים כל-כך. החוקרים המשיכו ובדקו חולי טרשת נפוצה שנדבקו בנגיף בבגרותם. כלומר, היו שליליים בעת הדגימה הראשונה והפכו חיוביים בשלב מאוחר יותר. הם מצאו 35 כאלה. כולם אובחנו כחולים בטרשת נפוצה רק אחרי שנדבקו בנגיף אפשטיין-בר.
החישוב של גורם הסיכון מתוך הנתונים האלה הוליד ממצא מרעיש: מי שנדבק בנגיף אפשטיין-בר נמצא בסיכון גבוה פי 32 לחלות בטרשת נפוצה מאשר מי שלא נדבק בו. עד היום נמצאו כל מיני גורמי סיכון לטרשת נפוצה, אבל אף אחד מהם לא היה כל-כך מובהק. לשם השוואה, הסיכון של מי שמעשן לחלות בסרטן ריאות גבוה פי 30-15 ממי שאינו מעשן כלל.
לא עברו שבועיים מאז פרסום ממצאי המחקר והתפרסם מחקר נוסף שהיה הראשון שסיפק ראייה מוחית של ממש לקשר בין הוירוס לבין טרשת נפוצה. חוקרים עבדו על מוחות של חולי טרשת נפוצה, וזיהו כי אחד החלבונים החשובים של נגיף אפשטיין-בר נקשר לחלבון בתאי העצב. ממצא זה יכול להעיד על כך שכשמערכת החיסון מנסה להלחם בווירוס, היא בעצם תוקפת את תאי העצב והתוצאה היא טרשת נפוצה.
מכאן עולה שאלה גדולה: אם אכן נגיף אפשטיין-בר גורם לטרשת נפוצה, מדוע רק אחד מכל אלף איש חולה בה למרות ש-95% נושאים את הנגיף? נראה שלא מספיק להידבק בנגיף ושיש גורמים נוספים שמעורבים בתהליך. אנו יודעים שלטרשת נפוצה יש בסיס תורשתי, הואיל וישנן משפחות שבהן יש חולים רבים. ייתכן שזה מלמד אותנו שיש אנשים שמלכתחילה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בה. ייתכן כי ההידבקות בנגיף אפשטיין-בר היא הניצוץ הדרוש כדי “להצית את האש”. ייתכן כמובן שישנם גורמים סביבתיים נוספים, אך דרוש מחקר נוסף בנושא.
הסיבה ששני המחקרים שתיארתי כל-כך חשובים היא שביכולתם לשנות לחלוטין את אסטרטגיית הטיפול בטרשת נפוצה, ואולי אף למנוע אותה לחלוטין. הטיפול הנפוץ היום הוא דיכוי המערכת החיסונית במגוון דרכים. רבות מהן זוכות להצלחה, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שפגיעה במערכת החיסון היא פתח לתופעות לוואי משמעותיות. יכול מאוד להיות שאם נצליח להילחם ספציפית בנגיף אפשטיין-בר, נוכל לפתח טיפול טוב יותר לטרשת נפוצה ולפחות תופעות לוואי.
מעבר לכך, אם המחולל לבעיות הוא וירוס, אולי אפשר לנצח אותו באמצעות חיסון. שניים כאלה נמצאים כיום בשלב הניסויים הקליניים. אם הם יתבררו כיעילים ובטוחים, ייתכן שבעוד כמה שנים כולנו נקבל אותו והטרשת הנפוצה, שבה חולים כיום מיליונים ברחבי העולם, תלך ותיעלם (ויחד איתה גם מחלת הנשיקה), כפי שקרה עם פוליו ואבעבועות שחורות.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
צילום: Shidlovski/Shutterstock.com