השאלה הזו נשמעת גרנדיוזית מאוד, אבל היא עומדת בבסיסו של פרוייקט המוח האנושי, הפרוייקט שקיבל את המימון הגדול ביותר בהיסטוריה של המדע, פרוייקט אירופאי רחב היקף עם זווית ישראלית משמעותית.
אז כמובן שלא מדובר ביצירה של מוח חדש על מחשב, אלא בעצם ביצירה של מודל. מודל שאמור לדמות כיצד נראים התאים השונים שבמוח, כיצד הם פועלים, כיצד הם מתחברים אחד לשני ומה הם בסופו של דבר יוצרים ועושים. לכן, מכיוון שמדובר רק במודל, רק בהדמיה, אין חשש שניצור מאין ישות מלאכותית שתתנהג כמו בן אדם. אבל עם זאת, מדובר בכלי שיכול להיות עוצמתי מאוד, בייחוד בהנתן שהיום אנחנו לא באמת יודעים לגשת למוח האנושי ולעשות בו אפילו שביב מכמות הניסויים שהיינו מעוניינים לעשות.
תארו לכם, לדוגמה, מה אפשר לעשות בחקר מחלות מוח. אפשר יהיה לקחת את אותו מודל, וליצור בו “פגיעה ממוחשבת” שתדמה למשל מצב דומה לאלצהיימר או לפרקינסון, וכעת יהיה אפשר לחקור מה קורה במוח במחלה הזו, ולבחון איך תרופות וטיפולים אפשריים יוכלו להשפיע על אותו מודל מוח ואולי לרפא אותו. ניסויים מהסוג הזה בחיים האמיתיים יכולים לקחת שנים רבות (בפרט עם כל הסוגיות האתיות והמחקר המקדים הקריטי), וייתכן מאוד שרובם בכלל לא אפשרי, אבל במחשב ניתן להריץ “ניסוי” שכזה במהירות הבזק. וזו רק דוגמה אחת, כמוה יש עוד עשרות. דמיינו לעצמכם שאנחנו מקרינים למוח הממוחשב הזה איזשהי תמונה, נוכל עכשיו לבדוק עד לרמה הנמוכה ביותר כיצד כל אזור וכל תא מגיב לתמונה הזו, ואולי, בצורה הזו, להבין כיצד עובדים החושים במוח שלנו. אפשר גם לחבר את המודל לרובוט, ולבחון את ההתנהגות שלו. השמיים הם הגבול.
כמובן שמודל מהסוג הזה לא נבנה מהיום למחר. הוא דורש מאחוריו מחקר עמוק ומדוקדק לגבי סוגי התאים השונים ואופי פעילותם, דורש פיתוח מחשבי ענק שיידעו לשאת את כמות המידע הזו, וכמובן תיאוריה ומידול נכונים, דורש את האנשים שיידעו להפוך את כל המידע הזה למודל שמייצג נאמנה את פעילות המוח, משום שאם המודל לא יהיה כזה, לא נדע בסופו של דבר להגיד שום דבר מעניין. לצורך כך הוקם “פרוייקט המוח הכחול”, שיזם אותו המדען הדרום אפריקאי הנרי מרקרם (שעשה את הדוקטורט שלו במכון ויצמן), בייחד עם קבוצה של מדענים, בהם עידן שגב מהאוניברסיטה העברית. הפרוייקט איגד מעבדות ואנשים מכל רחבי העולם והחל במשימה השאפתנית הזו. לפני פחות משנתיים הם הוציאו את המאמר הראשון שלהם, שהוא בעצם מודל של עמודה בודדת ממוח של עכבר. על המאמר, יש לציין, חתומים 82 מדענים, כמות בלתי נתפסת.
כאשר האיחוד האירופי החליט לפרוס את כנפיו על הפרוייקט ולהעניק לו תקציב חסר תקדים של מיליארד יורו, הפרוייקט התרחב אף יותר לתחומים נוספים בחקר המוח מלבד נושא המידול. כיום חברים בו חוקרים מ-135 מוסדות ו-26 מדינות (שישראל היא כאמור אחת מהן, ובפרט מוסדות כמו מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית). יש עליו לא מעט ביקורת, בין היתר בגלל התקציב הגדול שמוקצה לו (במקום לפרוייקטים אחרים) וחוסר המיקוד. לאנשי הפרוייקט יש את התשובות והטענות שלהם כלפי המבקרים. כך או כך, כולם מצפים לראות מה הפרוייקט הזה יוליד איתו, ואילו כלים חדשים נוכל לנצל במסענו הקשה לפתור את הפאזל המסובך הזה שנקרא “המוח האנושי”.
גילוי נאות, כותב שורות אלה הצטרף לפני כחודש לצוות “פרויקט המוח האנושי”, ועובד ביחד עם נציגים ממוזיאון המדע בירושלים, האוניברסיטה העברית, והאיחוד האירופי כדי לפתח תערוכה מדעית שתנדוד במוזיאונים ברחבי אירופה ותספר על הפרוייקט, על ממצאיו, ועל המוח בכלל.
(פורסם בתאריך 13.3.17)
