גמר גביע העולם בכדורגל 1994. איטליה וברזיל נפגשות ראש בראש למשחק על כל הקופה. הכוכב הגדול של הנבחרת האיטלקית הוא רוברטו באג’יו, שנתן הופעה מהסרטים לאורך הטורניר. הוא כבש את שער הניצחון שהעלה את איטליה לחצי הגמר, ועוד צמד שהעניקו לה את הכרטיס לקרב על הגביע. הגמר מסתיים בשוויון והקבוצות ניגשות לבעיטות הכרעה. לאחר ארבע סבבי בעיטות מגיע תורו של באג’יו לקחת את הבעיטה המכריעה. הלחץ עליו היה אדיר: אם הוא יחטיא, איטליה תפסיד. עם זאת, לא היתה שום סיבה לחשוב שהכדור לא יפגוש את הרשת – באג’יו הוא הרי בועט פנדלים מצוין. אך ברגע האמת הוא “נחנק”. הכדור עף אל מעל למשקוף, וברזיל זכתה בגביע הנחשק.
דפי ההיסטוריה של הספורט מלאים בטרגדיות על ספורטאים שהתאמנו כל חייהם עבור תחרות מכריעה אחת, וברגע האמת – קרסו תחת הלחץ. התופעה לא ייחודית כמובן רק לספורטאים. גם לכם זה יכול לקרות בפרזנטציה בעבודה, ראיון מכריע או מבחן חשוב. פסיכולוגים וחוקרים מנסים כבר שנים לפצח את המכאניזם של הרגעים הקריטיים האלו שבהם אנחנו “נחנקים”. נכתבו עליהם לא מעט מחקרים, אך ייתכן שדווקא הסתכלות על המוח יכולה ללמד אותנו משהו חדש על התופעה.
ספורטאים מתאמנים במשך שנים רבות כדי לדייק את התנועה והטכניקה שלהם, לרוב עם צוות אימון שמלמד ומחדד אותם לכדי מקצוענות. כאשר אנחנו לומדים באופן דידקטי יכולת מוטורית חדשה, צד שמאל של המוח שלנו, שבו נמצאים בין היתר אזורי השפה, לוקח חלק פעיל בתהליך. אך כשאנחנו כבר ממוקצעים, היכולת הופכת להיות אוטומטית ואין צורך יותר בתרגול – אנחנו מבצעים אותה בלי לחשוב. מסיבה זו, החצי השמאלי של המוח הרבה פחות פעיל בזמן שספורטאים מקצוענים מפגינים את ביצועיהם.
לעומת זאת, אצל ספורטאים ש”נחנקו” ברגעי הכרעה, מזהים פעילות יתר בצד שמאל של המוח וגם בקליפת המוח הקדם מצחית, אזור שקשור לחשיבה מודעת ולתכנון אסטרטגי. והרי כולנו מכירים את זה: בזמן לחץ, אנו מטילים לפתע ספק בפעולות שבדרך כלל אנו מבצעים במומחיות אדירה ובאופן אוטומטי; פתאום אנחנו מודעים לכל שלב בתהליך, הכל הרבה פחות זורם והביצועים פחות טובים. כך גם הטובים ביותר “נחנקים” פתאום ברגע האמת.
אז אם ידוע שהחצי השמאלי של המוח פעיל יותר כשספורטאים נחנקים תחת לחץ, האם אפשר לעשות משהו כדי לאזן את המצב? לקבוצת פסיכולוגים גרמנים היה רעיון פשוט ומעניין בהקשר זה: הם נתנו לספורטאים מתחומים שונים (כדורגלנים, לוחמי טקוואנדו ושחקני בדמינטון) לאחוז בחוזקה כדור ביד שמאל רגע לפני שהם עולים להתמודדות מלחיצה. מכיוון שהחצי הימני של המוח הוא זה ששולט על הפעילות של יד שמאל, הפעולה גרמה להפעלת המחצית הימנית של המוח. החוקרים קיוו כי בכך תינתן “קונטרה” לפעילות היתר של צד שמאל ברגעי הלחץ. תאמינו או לא – זה עבד. הספורטאים שאחזו בכדור בצד שמאל “נחנקו” הרבה פחות מספורטאים בקבוצת הביקורת שהחזיקו כדור ביד ימין.
הסיפור הזה הוא רק חתיכה קטנה בפאזל הגדול והמורכב מאוד של תופעת הקריסה תחת הלחץ. הרבה אלמנטים יכריעו אם אדם יצליח לעמוד בלחץ ברגע האמת או לא, ובכל זאת: אם אתם מזדמנים אל הנקודה הלבנה בגמר גביע העולם בכדורגל, נסו ללחוץ עם יד שמאל על אובייקט כלשהו ולהפעיל את המחצית הימנית של המוח. מי יודע, אולי בניגוד לרוברטו באג’יו, רגע לאחר מכן כבר תרוצו להניף את הגביע. חג מונדיאל שמח!
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
