איך יודעים לבחור את מה שאף אחד לא בחר? חלק שני

ביום חמישי סיפרתי לכם על המשחק המרתק שהכנתי ל”ליל המדענים” במסגרתו המשתתפים היו צריכים לבחור מספר שלם בין 1 ל-100, כשהזוכה יהיה מי שיבחר את המספר הכי נמוך שאף אחד אחר לא בחר. בסקרנות רבה ישבנו לסכם את התוצאות ולנתח את המידע, והנה הסיכום עבורכם:

במשחק השתתפו 214 קולות כשרים, 12 קולות נוספים נפסלו בגלל אי הבנת המשימה.
ממוצע הבחירות הוא 30.01, והמספר החציוני הוא 20.
המספר השכיח ביותר, שזכה להכי הרבה בחירות, הוא 1. כלומר המון אנשים האמינו שאף אחד לא יבחר ב-1 (כי הוא יחשוב שכל השאר בוחרים ב-1), ולכן החליטו שעדיף ללכת על המספר הנמוך ביותר.

והמספר הזוכה הוא: 15!!!

זו תוצאה מעניינת. ראשית, מדובר במספר נמוך יחסית, הוא נמצא הן מתחת לחציון והן מתחת לממוצע הבחירות, ובכל זאת, רק בן אדם אחד בחר אותו. כמו כן, 15 הוא מספר יחסית “עגול”, ולכן אפשר לצפות שהרבה אנשים יעלו אותו בתודעה שלהם כשהם חושבים על מספר לבחור אותו. אלא שכנראה הרוב חשבו שהדבר הזה יקרה, ואפשר לראות שרוב הכפולות הנמוכות של 5 נבחרו פחות מאשר המספרים הסמוכים להם.

משחק דומה למשחק הזה שוחק בשבדיה, שם במשך חודשיים הוצעו 10,000 יורו מדי יום למי שיבחר את המספר הנמוך הייחודי בין 1 ל-99,999. אני מציג לכם את ההתפלגות של הבחירות של האנשים במשחק שלנו. ההתפלגויות במשחקים השוודים די דומות בצורותן להתפלגות שיצאה לנו ביום חמישי. גם שם, אגב, ניתן לראות דוגמה לפיה מספרים עגולים באזור 1940-2010 מקבלים פחות קולות מאשר שכניהם. מי שרוצה לקרוא עוד, מוזמן למצוא את המאמר על המשחק השוודי בלינק המצורף.

היה משחק כיפי ומעניין, הוא בחן פעם נוספת אתגר שבו אנחנו עומדים בקבלת החלטות. אחד המפגשים בקורס שלנו יעסוק כולו בקבלת החלטות ורציונליות. יחד ננסה לעקוב אחר השורשים העמוקים של האסטרטגיות שבהן אנחנו משתמשים, ולנסות להבין כיצד הן משפיעות על אורח חיינו ועל עולם הכלכלה.

(פורסם ב-27.9.16)