פינת #מה_ההבדל חוזרת לעשות סדר במונחים מבלבלים
כולכם למדתם כבר כשהייתם קטנים להכיר את “חמשת החושים שלנו”, ויכולתם לספר שאחד מהם הוא “חוש המישוש”. אלא שהאמת היא שמדובר במושג מתעתע הרבה יותר ממה שנדמה לנו. משום שהחוש הזה עושה הרבה יותר מאשר רק לקבל מידע באמצעות מישוש, כך שהשם “חוש המישוש” לא רק מקטין את תפקידו, הוא גם מבלבל ויכול לגרום לנו לא להבין את התפקיד המלא שלו.
נתחיל מהמינוח הפשוט: “מישוש” היא פעולה, אלא שהחוש הזה עובד גם כאשר אנחנו מרגישים מגע באופן פסיבי ולא בהכרח ממששים. יש הבדל גדול בין מישוש פעיל למגע פסיבי, אם תעצמו עיניים ומישהו יעביר לכם חפץ כלשהו על היד, יהיה לכם הרבה יותר קשה לזהות מה החפץ מאשר אם תמששו אותו אקטיבית. הסיבה לכך שמישוש פעיל יעיל יותר טמונה כנראה בקשרים החזקים בין האזורים שאחראיים על עיבוד המידע מ”חוש המישוש” לאזורים שקשורים לתנועה. עם זאת, כאמור, גם כאשר אנחנו נוגעים במשהו בלי למשש אקטיבית, אנחנו עדיין מפעילים את אותו החוש, ואת אותם מסלולים שמעבירים מידע למוח. כך שחוש המישוש שלנו אחראי גם על מגע פסיבי, ולא רק על מישוש.
אלא שכאן הבעיה רק מתחילה, כי חוש המישוש מסוגל לחוש הרבה יותר מרק מגע פיזי. היכולת שלנו לחוש טמפרטורה מתבצעת גם היא באמצעות חוש המישוש. אנחנו עושים זאת באמצעות קולטנים מיוחדים שרגישים לטמפרטורות שונות, הקולטנים הללו מפעילים תאי עצב שמעבירים מידע למוח. המידע הזה עובר באותם מסלולים שבהם עובר מידע על מגע, ומגיע לאותו אזור במוח שמטפל במידע מכל “חוש המישוש”.
לאילו עוד דברים לא טריוויאליים חוש המישוש אחראי? למשל לפרופריוספציה, היכולת לדעת אילו היכן בכל רגע נתון נמצאים כל איברי הגוף שלנו גם בלי לראות אותם. אנחנו מסוגלים לכך משום שהמוח חש עד כמה שרירי הגוף שלנו מתוחים, ומסיק מהמידע הזה היכן הרגל או היד שלנו צריכות להיות ביחס לגוף. גם חישת כאב, נושא מורכב ומעניין שעוד אכתוב עליו כנראה הרבה, נמצא תחת האחריות של חוש המישוש, וכך גם חישת רטט.
מאחר שהחוש הזה עושה הרבה יותר מאשר רק למשש, או אפילו רק לחוש מגע פיזי פשוט, מאוד מאוד קשה לי להשתמש בשם “חוש המישוש” כדי לתאר אותו. באנגלית משתמשים במילה “מגע”, והיא אמנם טובה יותר אבל עדיין לא מדויקת. באקדמיה אנחנו מכנים את החוש הזה בתור “המערכת הסומטוסנסורית”, אבל כמובן שלקהל הרחב המילה הזו נשמעת כמו סינית. אם כך, אולי הגיע הזמן למצוא לחוש הסומטוסנסורי חלופה בעברית שתדגיש שהוא אחראי להרבה יותר מאשר מישוש בלבד.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס, שרה עטיה, ותומר כהן, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות ותכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
