אפקט הפלצבו הוא אמיתי, ובימים כאלה אסור לשכוח זאת. האינטרנט מלא בסיפורים של אנשים שמעידים כיצד הם נרפאו מקורונה בזכות מתכון כזה או אחר, שלפעמים גם סותרים מידע מדעי. על אף שיש לא מעט שרלטנים ברשת, יש כאלה שבאמת מאמינים בנוסחת הקסם שלהם, אך הסיבה שמצבם משתפר היא בזכות אותו אפקט חמקמק ומרתק.
את השם “פלצבו” אני מאמין שרובכם מכירים. כשאדם לוקח טיפול מסוים שהוא מאמין שיכול לעזור לו, גם אם אותו טיפול הוא תרופת דמה סתמית (אבל היא ניתנה על ידי בעל סמכות ולכן מרגישה אמיתית), ייתכן שאותו אדם יתחיל להרגיש יותר טוב רק בזכות האמונה שהטיפול עובד. מה שמעניין הוא שלעתים לא מדובר רק בתחושה טובה, בהפסקת כאב, או בדברים שנשארים ברמת המוח, אלא שישנם מקרים שבהם הגוף עצמו משתנה ומתחיל להגיב טוב יותר. מדהים שאמונה חזקה כזו מסוגלת להשפיע על תהליכים בגוף, אבל כיצד זה קורה?
אחת המערכות החשובות במוח שמעורבות בתהליך היא מערכת החיזוק החיובי (שמפורסמת בזכות החומר הכימי שמופרש בה, דופמין). זו המערכת שפועלת בכל פעם שאנחנו עושים משהו ומקבלים עליו פידבק חיובי מהעולם, ככה אנחנו לומדים שאותו דבר הוא משהו טוב שכדאי לעשות שוב. בין אם זה שוקולד מתוק שאכלנו או שבחים על פעולה שביצענו. כעת, כשנרצה לבצע את אותה הפעולה שוב (נניח, כשנתקל בשוקולד נוסף), תהיה לנו ציפייה לאותה תחושה חיובית שהיתה קודם, ולכן גם במקרה של ציפייה למשהו טוב, מערכת החיזוק החיובי פועלת.
אותה ציפיה למשהו טוב מתרחשת גם כשמטופל לוקח תרופת דמה. הוא מקבל תחושה שהטיפול שהוא לוקח יעזור לו להתמודד עם המחלה, ולכן מערכת החיזוק החיובי במוח פועלת. אפקט פלצבו למעשה מופעל באמצעות מערכת החיזוק החיובי. עד כדי כך, שככל שמערכת החיזוק החיובי פועלת חזק יותר, כך מטופלים שקיבלו תרופת דמה מדווחים על שיפור ניכר יותר ויותר.
אז אם מערכת החיזוק החיובי גורמת לאפקט פלצבו, האם זה אומר שהיא גם יכולה להשפיע על הגוף? אחד המחקרים החשובים בתחום התבצע על ידי ד”ר תמר בן שאנן והמנחה שלה, פרופ’ אסיה רולס, כאן בארץ, בטכניון. החוקרות הפעילו באופן מכוון את מערכת החיזוק החיובי במוח של עכברים, וגילו שהיא מגדילה משמעותית את פעילות מערכת החיסון. ישנה יותר בליעה של פולשים, יותר נוגדנים מוזרמים לדם, והזיכרון החיסוני, מה שמאפשר למערכת החיסון להתמודד עם איומים חוזרים ונשנים, משתפר משמעותית.
בניסוי המשך בחנו בן שאנן ורולס את ההשפעה של מערכת החיזוק החיובי במחלה שבה יש פגיעה במערכת החיסון: סרטן. בסוגי סרטן רבים הגידול מנסה להחליש את מערכת החיסון ואף לגייס אותה לטובתו. אבל כשבן שאנן ורולס הפעילו את מערכת החיזוק החיובי במוח של העכברים, הפגיעה של הסרטן במערכת החיסון היתה פחותה משמעותית, וכשזה קרה, מערכת החיסון הצליחה להלחם טוב יותר בסרטן, ואכן אצל אותם עכברים הגידול הצטמק מאוד.
אם נסכם את התהליך, כשאנחנו מצפים שמשהו טוב יקרה, כמו למשל שהטיפול שלקחנו זה עתה יעזור לנו להחלים, אנחנו מפעילים את מערכת החיזוק החיובי במוח. היא, בתורה, מפעילה את מערכת החיסון, וכנראה שבצורה הזו הגוף מצליח להתמודד טוב יותר עם המחלה, גם בלי שהוא קיבל טיפול אמיתי.
מדוע כל התהליך הזה מתרחש? רולס ובן שאנן משערות שלדבר יש שורשים אבולוציונים. בעבר היינו מקבלים חיזוק חיובי בעיקר בפעולות כמו אכילה והזדווגות, שגרמו להמון פתוגנים להכנס לגוף. מאחר שהפעולות הללו חשובות לנו ואמורות לקרות הרבה, מערכת החיסון צריכה ללמוד להתמודד עם כל אותם פולשים שנכנסים לגוף בזמן שמשהו טוב קורה לנו, כי אותם פולשים יחזרו כשאותו דבר יקרה שוב.
אז כן, אפקט פלצבו הוא אמיתי, עד כדי כך שהוא אפילו יכול לעזור במלחמה נגד הסרטן. יתרה מזאת, עם השנים כוחו של האפקט גדל והולך. האם זה אומר שאנחנו צריכים לעזוב את הרפואה המודרנית ופשוט להתחיל להאמין לכל טיפול דמה? ממש לא, בסופו של דבר לאפקט הזה יש כוח מוגבל, וטיפול מבוסס מחקר והבנה של המחלה מביא ברוב המקרים לתוצאות טובות הרבה יותר. עם זאת, הבנה של הדרך שבה אפקט פלצבו עובד יכולה לספק רעיונות לטיפולים חדשים למחלות חשוכות מרפא.
Getty Images IL