מהי אפאזיה, ומה קרה לברוס וויליס?

משפחתו של ברוס וויליס הודיעה ביום רביעי כי הוא אובחן עם אפאזיה ולכן פורש ממשחק. זהו שם כולל לשורה של הפרעות שבהן רואים פגיעה בשפה. הפרעה בשפה יכולה להתבטא במגוון צורות, ולמעשה לא נמסר מה היה האבחון של השחקן המחונן, אבל ננסה לנצל את הבמה כדי להכיר את התופעות השונות, וללמוד מכך, ולו במעט, על הדרך שבה המוח שלנו מעבד שפה.

כאמור, קצרה היריעה מלתאר את הכל, ולכן אני אבצע כאן כמה הכללות והפשטות. במרכזו של תהליך עיבוד השפה במוח עומדים בעיקר שני אזורים שכל אחד מהם אחראי על תהליכים שונים שקשורים לשפה. אזור ברוקה, שנמצא יחסית בקדמת המוח, חשוב מאוד להבעת שפה, כלומר לדיבור אבל גם לכתיבה ולצורות הבעת שפה אחרות. הוא גם זה שאחראי על עיבוד התחביר של השפה, כל מה שלמדנו בשיעורי לשון, אבל בעצם אנחנו יודעים באופן טבעי. לעומת זאת, אזור ורניקה אחראי על הבנת שפה, לשים משמעות בהקשר הדברים שאותם אנחנו קוראים או כותבים (כן כן, ברגע זה ממש אזור ורניקה במוח שלכם עובד קשה כדי להבין את הטקסט הזה). המשמעות היא, באופן גס, שהבעה והבנת שפה הם שני תהליכים שונים במוח, שאמנם קשורים אחד לשני, אבל במידה מסוימת אחד מהם יכול להתקיים גם כשהשני נפגע, וזה מה שקורה באפאזיה.

אם אזור ברוקה נפגע אצל ברוס וויליס, הוא יתקשה להביע שפה. אם תדברו עם אפאזים כאלה, הם יבינו את רוב מה שאתם אומרים להם, אבל יתקשו מאוד להשיב. לרופא פול ברוקה היה חולה מפורסם כזה שהיה מסוגל להגיד רק את ההברה “טאן”. אחרים יצליחו להגיד מילים בודדות או אולי צירופים פשוטים, זאת כי יכולת הבעת השפה שלהם נפגעה. אזור ברוקה אחראי גם על תחביר, ולכן הבנת השפה של חולי ברוקה גם היא אינה מושלמת. קשה להם מאוד להבין משפטים עם תחביר מורכב כמו “הילד הורכב על הסוס על ידי אביו שמשרת כפרש”, ועל אחת כמה וכמה, להגיד אותם.

אם האזור שנפגע אצל ברוס וויליס הוא אזור ורניקה, הוא דווקא כן יהיה מסוגל להפיק משפטים ולדבר ברצף. אלא שמנגד הבנת השפה נפגעת אצלו, ולכן המשפטים שהוא יגיד יהיו חסרי משמעות. בספר “עשו” של מאיר שלו מתואר חולה כזה שאומר משפטים כמו “לפתוח זה שקוף בקיר”, או “תביא חמש מתוק מתוק”. אפאזים כאלה גם לא יצליחו להבין דברים שתגידו להם. עם זאת, התחביר שלהם לא נפגע, ולכן המשפטים שהם אומרים, גם אם הם נשמעים חסרי משמעות, משתמשים נכון בכללי התחביר ברמה שתספק כל מורה ללשון.

מה גורם לאפאזיה? כל דבר שעשוי לפגוע באזורי השפה במוח. הגורם הנפוץ ביותר הוא שבץ (ואכן אחד הסימנים לזהות שבץ הוא הופעה פתאומית של בעיות בדיבור), אבל גם גידולים במוח, תאונה שבה המוח קיבל מכה חזקה, ומחלות ניווניות שבהן תאים ברחבי המוח מתים יכולים לגרום לאפאזיה. אנחנו, כאמור, לא יודעים מה הייתה הסיבה שבגללה ברוס וויליס חלה.

האם יש לוויליס סיכוי להחלים? האם נשוב לראות אותו על המסך בעתיד? לאפאזיה אין כיום תרופה ביולוגית, אבל טיפול קליני של אנשי מקצוע יכול להוביל לשיפור משמעותי במצבם של החולים. לוויליס צפוי שיקום ממושך ועבודה צמודה עם קלינאי תקשורת, כשבמקביל יש חשיבות גדולה לסביבה משפחתית חמה ותומכת. על אף שאני מקווה שהתהליך יעזור לוויליס, משחק הוא תחום שדורש המון שימוש בשפה, וקשה לי לראות את וויליס חוזר בו מהפרישה. אך כאמור, אנחנו לא יודעים מה בדיוק קרה לכוכב של “ספרות זולה” ו”מת לחיות”, כך שאולי עוד נתבדה.

אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן