תארו לעצמכם שמחברים את המוח שלכם למחשב. המחשב יקרא את הפעילות של המוח בזמן שאתם מנסים לעשות כל מיני דברים, ויתרגם אותה לפעולות בעולם האמיתי. כך למשל, בכל פעם שתדמיינו את עצמכם מרימים את היד, המחשב יקרא את פעילות המוח, יבין שאתם מנסים להרים יד, ויפעיל זרוע רובוטית בצורה של יד שתתרומם. בצורה הזו, גרמתם לזרוע הרובוטית לזוז בכוח המחשבה בלבד!
הטכנולוגיה הזו, שנקראת ממשק מוח-מכונה, איננה בדיונית, והיא נמצאת בפיתוח כבר יותר מ-13 שנה. בעשור האחרון מתקיימים בה גם מחקרים בבני אדם. לא מעט מתנדבים משותקי גפיים, שלא יכולים להפעיל את הזרועות שלהם, הגיעו למעבדות ועברו אימון שבו המחשב למד כיצד נראית פעילות המוח שלהם, כשהם מדמיינים את עצמם מבצעים פעולות עם היד.
לאחר תקופת האימון וההסתגלות, הנבדקים מצליחים לשלוט בזרוע הרובוטית בכוח המחשבה, ולבצע איתה פעולות שהם לא יכלו לעשות קודם משום שידיהם היו משותקות.
לטכנולוגיה הזו יש המון פוטנציאל. אותן זרועות רובוטיות יכולות להיות תותבות יעילות, כאלה שבאמת ניתן לשלוט בהן כמו ששולטים ביד. אבל נכון להיום החוקרים הצליחו לתכנן זרועות שמצליחות לבצע רק פעולות בסיסיות כמו תנועה או אחיזה בדברים. היד האנושית מורכבת מאוד, ואנחנו מסוגלים לעשות בעזרתה פעולות עדינות ומרשימות, כמו כתיבה. עד כה, ממשק מוח-מכונה לא הצליח להתקרב אליהן. ובכן, כעת הדברים השתנו.
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד בארה”ב פירסמה לפני כחודש מחקר מדהים. החוקרים עבדו עם מטופל, שבשם הפרטיות נקרא לו T5. המטופל נפגע קשה בחוט השדרה וכתוצאה מכך שותק עד הצוואר, ואיננו יכול להזיז את ידיו כלל. החוקרים החדירו אלקטרודות לאזור במוח של T5 שאחראי על הפעלת היד, וביקשו ממנו לנסות לכתוב – כלומר, לחשוב על כך שהוא מנסה להפעיל את היד. החוקרים עבדו ביסודיות, וביקשו מ-T5 לדמיין את עצמו כותב את כל אחת מ-28 האותיות באלף-בית האנגלי לצד סימני פיסוק נוספים.
האלקטרודות קראו את הפעילות המוחית והעבירו את המידע למחשב. ככל שהמחשב קיבל יותר ויותר מידע הוא למד להסיק ולהכליל כיצד נראית הפעילות המוחית של T5 כשהוא כותב את כל אחת מהאותיות. עד כדי כך שבכל T5 ניסה לכתוב משהו חדש, המחשב כבר ידע לזהות באיזו אות מדובר רק מהסתכלות על הפעילות המוחית של T5. כשהמחשב זיהה את האות, הוא תרגם אותה לטקסט כתוב בזמן אמת. כך למעשה T5 כתב “בכוח המחשבה בלבד” על אף שהידיים שלו משותקות.
עד כמה זה עבד? הרבה מעל המצופה. המחשב הצליח לזהות נכון, בזמן אמת, יותר מ-94% מהאותיות. לא בזמן אמת שיעור הזיהוי עלה ליותר מ-99%. לאחר אימון, T5 הצליח להגיע לקצב הקלדה, בכוח המחשבה, של 90 אותיות בדקה. אדם בריא בן גילו של T5 מקליד בסמארטפון בממוצע 115 אותיות בדקה, כך שלא מדובר בפער משמעותי.
זו בשורה אדירה בתחום שקצב ההתקדמות שלו בשנים האחרונות לא היה גבוה מספיק. מערכות ממשק מוח-מכונה עדיין רחוקות מכדי להפוך למוצר רפואי שיעזור להמוני משותקים, אך החוקרים צופים לתחום עתיד ורוד וטוענים שהמרחק למוצר יעיל קרוב מכפי שנדמה לנו.
כשזה יקרה, שימושים רפואיים יהיו רק הצעד הראשון. ייתכן מאוד שבהמשך כולנו נוכל לשלוט בכוח המחשבה על אווטארים כאלה ואחרים. יש לכם אירוע הערב אבל אתם לא יכולים לצאת מהבית? אווטאר בדמותכם יוכל להגיע לשם ותוכלו לשלוט בו כאילו אתם עצמכם נכחתם באירוע. ייתכן שבזכות הטכנולוגיה הזו, טלקנזיס כבר לא יהיה מדע בדיוני, אלא יהפוך להיות חלק מחיינו.
אני רוצה להודות לתומכי הפטריאון של הבלוג, ובראשם למתן רינג, עינבל רמות, מייקל קניגס ושרה עטיה, התומכים המובילים. אם התוכן עניין אתכם, אני מזמין אתכם להפוך גם לתומכים, לעזור ל”סיור מוחות” לצמוח ולקבל מגוון רחב של הטבות כמו תכנים בלעדיים, יכולת להשפיע על הנושאים וצפייה בפוסטים לפני כולם. פרטים נוספים כאן
קרדיט: kung_tom / Shutterstock
רובוט קורא, אולי בעתיד נשלח אווטארים במקומנו למסיבות
צילום: Phonlamai Photo / Shutterstock