בעקבות העיסוק הרב בזכויות להט”ב, אני רוצה לדבר על טיפולי המרה, טיפולים שכביכול אמורים להפוך הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. כיצד הם עובדים? והאם הם יעילים?
נפתח באמירה הפשוטה: טיפולי המרה הם לא דבר אפקטיבי. לאורך השנים היו כמה מחקרים שניסו לבחון את היעילות של השיטות השונות, אך העלו חרס בידם (הבודדים שכן הראו ממצאים חיוביים התגלו כבעייתיים מאוד). בכל רחבי העולם ארגוני בריאות ואיגודים מקצועיים יצאו נגד הטיפולים הללו.
בישראל, הסתדרות הפסיכולוגים פרסמה נייר עמדה ב-2011 שבו נאמר כי העדויות להצלחת הטיפולים הן קלושות מאוד וכי יש בהם בעיות רבות, משרד הבריאות ואיגוד העובדים הסוציאלים בישראל אימצו את המסמך. משרד הבריאות אף הוציא אזהרה רשמית לציבור מפני הטיפולים.
איך בכלל נראים טיפולי המרה?
אנחנו לא יודעים עדיין מספיק טוב מה משתנה במוח בין הטרוסקסואלים להומוסקסואלים, ומהסיבה הזו הטיפולים לא מבוססים כלל על המוח. בנוסף, מאחר שהאיגודים של המטפלים המקצועיים בארץ מסתייגים מטיפולי המרה, הרוב המוחלט של העוסקים בתחום הם לא אנשי מקצוע, אין להם את ההכשרה המתאימה והם בעצם מטפלים על דעת עצמם. לכן השיטות שבהן הם עובדים בעייתיות מאוד ולא מבוססות על מחקר ועל ידע מדעי ופסיכולוגי.
הם משתמשים בתיאוריות מיושנות יחסית, או שהם לוקחים שברי מסקנות של פסיכולוגים ומפרשים אותם בצורה שגויה. לדוגמה, הם מפרשים את התיאוריות של פרויד כך שההתנהגות של ההורים היא זו שגורמת להומוסקסואליות (למשל בשל העדר דמות אב), זאת, אף שפרויד עצמו טען שלא ניתן לשנות נטייה מינית.
מטפלי המרה נוספים משתמשים בשיטות ביהביוריסטיות של שכר ועונש כדי “לתת פרס” בכל פעם שהמטופל מפגין התנהגות הטרוסקסואלית (למשל לעקוב אחרי נשים, לצלם אותן ולהטריד אותן) ו”עונש” כשהוא מפגין התנהגות הומוסקסואלית. יש אפילו כאלה שטוענים שהומוסקסואליות היא התמכרות, ומנסים לטפל בה בצורה דומה לטיפולי גמילה מעישון או אלכוהול.
אך טיפולי המרה אינם רק לא יעילים, יש בהם סכנות של ממש. מטפלי ההמרה אינם אנשי מקצוע, והם ניצבים מול אנשים שיכולים להיות במצב נפשי עדין. זו סיטואציה מסוכנת מאוד, משום שבמקום לסייע למטופלים שלהם, הם יכולים לפגוע בהם.
טיפולי המרה יכולים לגרום לדכאון, לחרדות, לאובדניות, ליצור משברים בתוך המשפחה ולעודד התנהגות מינית מסוכנת. מטפלי ההמרה עצמם מאמינים לרוב שהומוסקסואליות היא דבר נורא, ולכן במקום לקבל את המטופל ולעבוד איתו יחד, הם רואים אותו בעין רעה, וזה משפיע על אופן הטיפול. וכמובן, חוסר המקצועיות מביא איתו חוסר באתיקה. רק לפני שנה הוגש כתב אישום נגד מטפל המרה בארגון “עצת נפש” שתקף את מטופליו פיזית, נפשית, ומינית.
חשוב להגיד כמה מילים על ההגדרה של הומוסקסואליות. כאמור, כיום אנחנו עדיין לא יודעים באמת להגיד מה גורם לתופעה, איך היא מתבטא במוח, והאם יש גורמים אבולוציונים שמעודדים אותה, אנחנו אפילו לא ממש יודעים להגדיר בוודאות אם זו תכונה שנולדים איתה או אם היא עוברת בתורשה.
אבל האמת היא שזה לא משנה. אנחנו יודעים לומר כיום שכשהסביבה מקבלת הומוסקסואלים ונותנת להם את אותם הזכויות ואותו היחס שהיא נותנת להטרוסקסואלים, הם מתפקדים בדיוק כמו כל אדם אחר. לכן הומוסקסואליות לא מוגדרת כמחלת נפש, ואין סיבה להתייחס לבני קהילת הלהט”ב באופן שונה.
אני רוצה להודות לנדב שוורץ שחשף אותי לנושא, נדב עבר בעצמו טיפול המרה כושל ומנהל אתר ובו מידע רב על טיפולי המרה.
הפוסט שלי ב”דה-מרקר”
(צילום: אילן אסייג)