הפוסטים השבוע מוקדשים כולם למחקרים מעניינים במדעי המוח שמתחרים בתחרות היוקרתית “מדענים ומפתחים צעירים”, שהגמר שלה יתקיים בשבוע הבא.
באופן מעניין, שניים מתוך שלושת המדענים הצעירים שחנכתי, ושעל מחקריהם אספר השבוע, חקרו את אותה המחלה: טרשת נפוצה. מדובר במחלת מוח קשה שתוקפת בעיקר צעירים. זו מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון מזהה בטעות את המיילין, המעטפת המבודדת של תאי העצב, כגורם זר ותוקפת אותו. זה גורם לשורה של סימפטומים כמו שיתוק, עיוורון, וללא טיפול, המטופלים הופכים בסוף להיות סיעודיים ולא מתפקדים בעצמם. כיום הקופקסון הקל מאוד על חייהם של חולי טרשת נפוצה, אך עדיין אין תרופה למחלה, ולכן המחקר בה ממשיך.
אלה בן חיים מהר גילה חקרה את המחלה אצל פרופסור דמיטרי קרוסיס מהאוניברסיטה העברית. המחקר של אלה מתמקד בתאי גזע. מדובר בתאים שמסוגלים להתמיין לסוגי תאים שונים, ובעצם לשמש מקור ליצירת תאים ורקמות חדשות. תאי הגזע המיזנכמיליים נמצאים במח העצם שלנו, עם זאת, כבר הראו בעבר שיש להם השפעה של ממש על מערכת העצבים. ובהקשר שלנו, התאים הללו מסוגלים לעכב את המחלה, עד כדי כך שכיום נבחן בניסויים קליניים טיפול חדש לטרשת נפוצה שבו משתילים למטופלים תאי גזע מיזנכימליים. כיצד התאים הללו מסוגלים להשפיע על המחלה? מסתבר שהם מפרישים חלבונים מיוחדים שמועילים מאוד לתאי העצב וכנראה מסייעים להולכה העצבית, שנפגעת בטרשת נפוצה.
אלה גידלה את תאי הגזע על מצע מלאכותי מיוחד שניתן לייצר במעבדה ומדמה את נוזל המוח והשדרה, היא הצליחה להראות שגם על המצע המלאכותי התאים הללו מפרישים את אותם חלבונים שמסייעים לתאי העצב ונלחמים במחלה. זהו ממצא חשוב משום שהוא פותח פתח לטיפול עתידי חדש: במקום להשתיל את תאי הגזע, דבר שכרוך בניתוח פולשני ומסובך. אפשר תיאורטית פשוט לגדל אותם בנוזל המלאכותי שניתן לשלוט בו ולבקר את התהליכים השונים המתרחשים בו, לאסוף ממנו את החלבונים החשובים ולתת אותם בזריקה פשוטה לחולים. יש עדיין כמה שלבים משמעותיים שצריך לעבור כדי לוודא שזהו אכן טיפול יעיל (למשל, להזריק את החלבונים לחיות מודל למחלה ולראות שמצבן אכן משתפר), אך זהו צעד חשוב בדרך.
אלה מספרת על המחקר: “התחושה להיות שותפה לאורך כל המחקר, מבחירת הנושא ועד לבחירת שאלת המחקר, מביצוע הניסויים המעשיים במעבדה ועד לכתיבת העבודה עצמה, הייתה מרגשת ומכוננת תחושה של שליחות ליוותה אותי לאורך כל הדרך. כבר בגיל התיכון, ניתנה לי האפשרות לבצע מחקר ברמה אקדמית. ההכנות לקראת התחרות היו מאתגרות מאוד וההתרגשות רק הולכת וגוברת. אשמח מאוד לנצח בתחרות, אך אני כבר חושבת שזכיתי מעצם היותי שותפה לתהליך המדהים הזה.”
נאחל לאלה הצלחה רבה בשבוע הבא!
אלה בן חיים (צילום: עידן ועקנין)