יש לנו כמה סוגים של מומחיות שפיתחנו, אחת המיוחדות שבהן היא זיהוי פנים. אנחנו נתקלים במאות פנים שונים ביום, ועל אף שלכולם יש את אותו “מפרט טכני” (עיניים, פה, אף) ולכן אפשר להגיד שאולי רובם דומים, אנחנו מצליחים להבדיל בינהם בצורה מאוד טובה, הרבה יותר מאשר כל דבר אחר. אפשר להבין למה היכולת המיוחדת הזו התפתחה אצלנו, הרי בסופו של דבר אנחנו יצורים חברתיים, וזיהוי פנים חשוב מאוד לאינטרקציה עם בני אדם אחרים. עם זאת, המומחיות המיוחדת הזו יוצרת כמה תופעות מעניינות, אחת מהן היא פרוזופגנוזיה.
פרוזופגנוזיה היא בעצם קושי בזיהוי פנים. לא מדובר בפגיעה כללית ביכולת הראייה, לרוב הפרוזופגנוסטים ראייה תקינה, אלא בפגיעה מאוד ספציפית, שנוגעת לאותה מומחיות בזיהוי פנים. פרוזפגנוסטים מתקשים בדרך כלל לתפוס את הפנים כמכלול. כדי להצליח לזהות את מי שעומד מולם הם נעזרים רבות בסממנים בולטים, למשל משקפיים, תסרוקת, או מבנה גוף.
פרוזופגנזיה היא דבר מאוד נפוץ באוכלוסיה, בערך אחד מכל מאה אנשים לוקה בתסמונת הזו. רבים מהם לא יודעים שהם לוקים בה, ורק לאחר שהם שומעים על התסמונת ועל מאפיינה, הם לומדים לשייך את עצמם לקבוצה הזו. ייתכן בהחלט שאחד מכם, שקורא את הפוסט הזה כרגע, לוקה בפרוזופגנוזיה.
אנחנו לא יודעים המון על מה שקורה במוח בתופעה הזו. גם ב-FFA, אזור במוח שנמצא מקושר לתפיסת פרצופים, לא מזהים פגיעה מיוחדת אצל פרוזופגנוסטים (אם כי זה לא אומר שאין פגיעה שם, אולי אנחנו פשוט לא יודעים לזהות אותה באמצעים הקיימים כיום). וכמו כן, אין כיום שום טיפול שמוצע למי שלוקה בתסמונת הזו.
חברת OrCam, מבית מייסדי מובילאיי, משתמשת בטכנולוגיה הייחודית שלה לעיבוד תמונה וראייה ממוחשבת כדי להציע פתרונות ללקויי ראייה. כעת, מסתבר, החברה מפתחת לראשונה מוצר שאמור לסייע לפרוזופגנוסטים בבעייה הייחודית שלהם. כיצד הוא יעבוד? האם הם יסייעו לפרוזופגנוסטים? רק הזמן יספר, לנו נותר רק לחכות ולראות
(פורסם ב-21.9.16)
השחקנית גילת אנקורי, גם לה יש פרוזופגנוזיה (צילום: רונן פדידה)